מרכיאל ואח' נ' בן עמרם

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותרים התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותם בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובעים ארעה התאונה ביום 17.12.2009 בשעה שהתובע פנה שמאלה בצומת באור ירוק, ואילו הנתבע 1 התפרץ לצומת באור אדום מכיוון המאונך לנקודת המוצא של התובע 2 .

לשיטת הנתבעים התאונה ארעה עקב רשלנותו הבלעדית של התובע 2, אשר התבלבל במופע הרמזורים, בין זה המיועד לנסיעה ישר לבין זה המיועד לפנייה שמאלה, נכנס לצומת במהירות רבה באור אדום ופגע ברכב הנתבע.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי עיקר האחריות לאירוע התאונה רובצת לפתחם של הנתבעים ( 80%) בעוד יש לייחס לתובע 2 רשלנות תורמת בשיעור של 20%. להלן טעמיי.

איני סבורה שיש לקבל את טענת הנתבעים על פיה התובע התבלבל במופע הרמזורים, בין זה לנסיעה קדימה לזה לנסיעה שמאלה משום שהדעת נותנת כי ככל שהרמזור קדימה היה ירוק, שהרי הרמזור הרלוונטי לנתבע , אשר עמד במאונך לאותו כביש , צריך היה להיות אדום , שאם לא כן לא היתה מתרחשת התאונה בכל מקרה.

בנוסף, מיקום הנזקים בשני הרכבים מלמד כי הנזק לרכב התובע הוא בצד שמאל, ואילו הנזק לרכב הנתבע 1 הוא קדמי שמאלי.

מיקום זה תומך בגרסת התובעים ואינו עומד בקנה אחד עם טענות הנתבע 1.

ככל שהתובע היה זה המתפרץ לצומת באור אדום, סביר כי מקום הנזק לרכבו היה קדמי ולא צידי.

טען הנתבע בפני כי התובע הגיע לצומת במהירות של 60 קמ"ש. לא ברור מהיכן ידיעתו זו של הנתבע על מהירות נסיעתו של התובע וממילא נוכח התמונות שצורפו לעיוני ביחס לגודל הצומת, כמו גם העובדה שאין חולק כי התובע פנה שמאלה בצומת, ספק בעיני אם יכול היה כלל להגיע לצומת ולפנות במהירות כה גבוהה.

עם זאת אני מוצאת כי גם התובע 2 כשל בדרך התנהלותו וכי יש לייחס לו רשלנות תורמת בשיעור של 20%.

במסגרת הדיון בפני הודה התובע 2, בכנות רבה, כי לא ראה את הרכבים הבאים מצד ימין שלו וכי עקב קיומו של רכב נוסף בנתיב הימני לא יכול היה לראות את הרכבים המגיעים מצד ימין.

זכות קדימה, אינה נלקחת אלא ניתנת. גם במקום שבו קיים רמזור, על נהג הנכנס לצומת לוודא כי הצומת פנוי וכי יוכל להשלים את הפנייה קודם שיכנס לאותה צומת.

זאת ועוד עיון בתמונות מן הצומת שצורפו לעיוני, מלמדות כי מדובר בצומת רחבה, כאשר סביר בנסיבות אלו כי שני הצדדים התובע 2 והנתבע 1, גם יחד, יבחנו היטב את המקום קודם שייכנסו לאותה צומת.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל באתי לכלל מסקנה שיש לייחס לנתבעים אחריות בשיעור של 80% ואילו לתובעים רשלנות תורמת בשיעור של 20%.

באשר לשיעור הנזק שהרי כל שתבע התובע הוא אובדן הנחת העדר תביעות כמו גם הפסד פרמיה. נתונים אלו לקוחים ישירות מאישור שניתן לתובעים מחב' הביטוח (מיום 26.4.10).

בנסיבות אלו, אני מוצאת להורות שעל הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובעים סך של 2,683 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 2.6.10 ועד התשלום המלא בפועל. כן יישאו הנתבעים בהוצאות ההליך בסך של 400 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר.

בקשת רשות ערעור בתוך 15 יום לבית המשפט המחוזי.