מרכז רפואי סורוקה נ' בן ברוך נתן

החלטה

1.בהמשך להחלטתי מיום 15.05.10 ניתנת החלטה לגופו של עניין בהתנגדות לביצוע שטר החוב נשוא תיק הוצל"פ 14-12424-01-09. יוער כי ככל הנראה תיק זה איבד דרכו במעבר בין ניהול התיקים בנייר לניהולם בנט המשפט ושורה של תקלות, אשר חלקו נותרו ללא הסבר, הובילה לכך כי החלטה לגופו של עניין ניתנת רק במסגרת החלטה זו.

2.עסקינן בשטר חוב מיום 09.01.98 בסך 9,012 ₪ בגין טיפול רפואי בעובד זר אשר עבד אצל אביו של המבקש. השטר הוגש לביצוע ביום 03.01.02 ורק ביום 17.09.07 נמסרה אזהרה למבקש. ההתנגדות ובקשה להארכת מועד הוגשו ביום 09.12.07.

ביום 25.05.09 נערך דיון בהתנגדות בפני הרשמת קויפמן וביום 13.01.10 נמחקה ההתנגדות ע"י הרשמת ג'רבי, בהעדר סיכומים מטעם המבקש.

מהנתונים אשר הוצגו בפני עולה כי סיכומי המבקש נשלחו אל בית המשפט ואף הגיעו לב"כ המשיבה ביום 21.09.09, אשר הגיש סיכומיו ביום 11.10.09. לפיכך יש ליתן החלטה לגופו של עניין ולא היה מקום לדחיית ההתנגדות ללא סיכומים.

3.תיק זה מבטא בכל עוזו את בעיית הנציג ביחס לקשר בין התובע ובא כוחו בנסיבות של חובות בגין טיפול רפואי. עסקינן במצב, למרבה הצער די שכיח, בו מוגש לביצוע חוב בגין שירותי בריאות אשר מוסדר בפועל לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ. מבחינת התובע, בדרך כלל, ההליך התייתר הואיל וקיבל את קרן החוב ומוכן אף לעיתים למחול על הפרשי הצמדה וריבית בגינו. נותר ההליך בבית המשפט אשר כל תכליתו גביית שכ"ט עו"ד והוצאות משפט וקביעת שיעורם, שעה שתיק ההוצל"פ משקף חוב אשר לעיתים אינו משקף את המצב לאשורו.

4.ומן הכלל אל הפרט. בבקשת הביצוע צויין כי קרן החוב בסך 9,012 ₪ מיום 09.01.98 עומדת על סך של 23,410 ₪. (אמנם הצדדים לא טענו דבר לעניין זה אולם ספק בעיני אם במשך 4 שנים שילש החוב את סכומו).

בהתנגדות נטען כי החוב הוסדר ביום האשפוז ע"י מסירת התחייבות מקופת חולים כללית בגין הטיפול. עוד פורטו הבירורים אשר ערך המבקש לאחר קבלת האזהרה ביום 17.09.07 ועד שעלה בידו, לאחר שכבר ננקטו הליכים, להשיג בשנית התחייבות לתשלום בגין האשפוז.

מחקירת המבקש לא נסתרה טענתו כי דאג לכיסוי החוב במועד הטיפול הרפואי. סירובו של ב"כ המשיב לאפשר הגשת מסמך המעיד על טענה זו, אשר נטענה בבקשה, אינו מונע את הטענה ואת אפשרות הוכחתה בהליך העיקרי.

די בטענה זו אשר לא נסתרה כדי לקבל את ההתנגדות.

5.באשר לאיחור בהגשת ההתנגדות, נסיבות המקרה דנן מצדיקות מתן ארכה להגשתה.

טיבם של הטעמים המיוחדים הנדרשים לצורך ארכה להגשת התנגדות לביצוע שטר אינו נוקשה.

בנסיבות בהן נמסרה אזהרה כחמש וחצי שנים לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ, וכמעט כעשר שנים ממועד הטיפול הרפואי נשוא החוב, אין להלין על המבקש על כי ארך הזמן עד אשר השכילו להגיש את ההתנגדות במיוחד שעה שלא שקטו על שמריהם ופנו למשיב עצמו לבירור מהות החוב והדרכים להסדיר העניין.

אשר על כן, ניתנת ארכה להגשת ההתנגדות עד למועד הגשתה בפועל.

(לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות והארכת מועד בכלל, ראה רע"א 2041/03 נועם מטבייוב נ' זהבה פיין, ע"א (ב"ש) 1068/99 היבש נ' גבעתי, רע"א 7931/06 ולדהורן נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ).

לאור מחדלי המשיב במסירת האזהרה בתיק, בטענותיו כנגד מועד הגשת ההתנגדות הינו בבחינת "הטובל ושרץ בידו".

6.לא מצאתי בסיס לטענת המשיב כי אין סמכות לדון בבקשת המבקש מאחר טענתו הינה טענת "פרעתי" המצוייה בסמכות רשם ההוצל"פ. בדיון בפני הרשמת קויפמן לא נטענה טענת חוסר סמכות ואין מקום להעלות הטענה בסיכומים.

די בעובדה כי בבקשה נטען כי החוב נפרע טרם פתיחת תיק ההוצל"פ כדי לחייב בירור הטענה בבית המשפט.

זאת ועוד, בסמכות בית המשפט לדון גם בטענות פירעון אשר נולדו לאחר הגשת ההתנגדות גם אם מחייבות הן תיקון ההתנגדות. לבית המשפט סמכות רחבה ועם העברת ההתנגדות חולש הוא על כל ההליך ואין להשיב את הדיון אל רשם ההוצל"פ, להבדיל מסמכותו המוגדרת של רשם ההוצל"פ.

7.אין חולק כי לשיטת המשיב הומצאה ביום 22.04.08 התחייבות לכיסוי קרן החוב.