מרכז (מחוזי) 291/15 התובע הצבאי נ' רב"ט י.ט

הכרעת - דין

על פי הודאתו, מורשע הנאשם בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו - 1955, על כי נעדר מיחידתו, אלו''ג X  , מיום  03/05/2015 ועד יום 28/06/2015 , בסך הכל 57 ימים, בהתאם לכתב האישום ולפרטים הנוספים.

• ניתנה היום, ‏23/07/2015, ‏ז' אב תשע"ה, והודעה בפומבי ובמעמד הצדדים.

________

שופט

גזר - דין

הנאשם, רב"ט י.ט, הורשע על פי הודאתו בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, על כי נעדר מיחידתו במשך 57 ימים, עד להתייצבותו.

הנאשם גויס לצה"ל בחודש פברואר 2012 ליחידה מבצעית. שירותו הצבאי מאופיין בעיקרו בהיעדרויות חוזרות ונשנות מן השירות הצבאי, כאשר מספר חודשים לאחר תחילת שירותו נשפט ככל הנראה הנאשם בבית דין צבאי בגין היעדרות בת 90 ימים. לאחר מכן נשפט הנאשם ביחידה למעלה מ-20 פעמים בגין היעדרויות מן השירות לתקופות מגוונות.

התביעה הצבאית עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה והורדה בדרגה, תוך שהדגישה בעיקר את ביצוע העבירה פעם אחר פעם על ידי הנאשם. ההגנה לעומתה תיארה את מצבו הכלכלי והמשפחתי המורכב של הנאשם, כאשר מסרה כי אביו של הנאשם נכה ואימו היא המפרנסת היחידה, תוך שהנאשם מסייע לאימו בפרנסת הבית. ההגנה הדגישה את רצונו העז של הנאשם לשמש תחילה כלוחם ובהמשך הדרך להמשיך בשירות ולסיימו, חרף התקופה הבלתי נמנית המשמעותית שנצברה לחובתו. ההגנה ציינה, כי נוכח חוב משמעותי של המשפחה לביטוח הלאומי, נעדר הנאשם זו הפעם, מן השירות הצבאי (הגם שלא הובאו ראיות לעניין זה).

הנאשם בדברו האחרון ציין אף הוא את רצונו לסיים את השירות הצבאי.  לדבריו נוכח המצב הכלכלי בבית נוצרה אף אלימות במשפחה, וכי סיבת היעדרותו נבעה מהיעדר ברירה בשל המצב הכלכלי.

לעניין מתחם הענישה, הרי שהערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה הוא ברור ועניינו צורך בשירותם של מי שחייבים בגיוס וקיום החובה בצורה שוויונית. ההיעדרות הנוכחית אינה ארוכה באופן יחסי, אך מבט כולל על שירותו הצבאי של הנאשם מצביע על היעדרויות חוזרות ונשנות, שהובילו לשיפוטו פעם אחר פעם של הנאשם בגין עבירות אלו. הגם שהנאשם מעוניין בהמשך שירותו וסיומו, ברי כי המטרה היא בקיומו של שירות תקין מצידו של הנאשם. הנאשם שימש תחילה כלוחם, אך כיום הוא משתייך ליחידה אחרת שלא ברור מה מידת מבצעיותה, הגם שאין הדבר מפחית מעצם הפגיעה בערך החברתי.  בבחינת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ניתן להניח כי מצבו המשפחתי והכלכלי המורכב של הנאשם הוא זה שהביאו גם הפעם הזו לביצוע העבירה, גם אם פרטי המצוקה הכלכלית לא הוצגו בפני בית הדין. לעניין רמת הענישה הנהוגה אפנה לדוגמא לע' 95/11 טוראי קול נגד התובע הצבאי הראשי (2012), במסגרתו הוטלו על מי שנעדר משירות לתקופה בת 60 ימים וכפר באשמה, עונש מאסר לריצוי בפועל בן 38 ימים.

לאחר שבחנתי את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערך החברתי, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה ורמת הענישה הנהוגה, מצאתי כי מתחם הענישה הראוי בעניינו של הנאשם בגין העבירה בה הורשע נע בין 25-50 ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה והורדה בדרגה.