מרינובסקי ואח' נ' וינטר ואח'

החלטה

הבקשה וטענות הצדדים :

המבקשים עותרים למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופט יחיאל ליפשיץ), מיום 10.11.11, שניתן על דרך הפשרה, על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ובו נקבע כי על המבקשים להשיב למשיבים סך של 14,000 ₪, בגין יתרת חובותיהם בעקבות הסכם שכירות לפיו שכרו המבקשים את דירת המשיבים.

אגרת ההליך שולמה והערבון הועמד על סך של 10,000 ₪.

המבקשים טוענים, כי אין ביכולתם להפקיד את הערבון בשל מצבם הכלכלי וכי פסק הדין, מושא הערעור, שולם זה מכבר, באמצעות קיזוז מכספים השייכים להם, אשר היו בידי המשיבים.

בתצהירו של המבקש, אשר צורף לבקשה, נטען, כי המבקשים הינם הורים ל- 6 ילדים, קטנים, כי המבקש התחיל לעבוד רק בחודש 10/11 והוא משתכר סך של 2,500 ₪ בלבד וכי עובר לכך עבד בעבודות מזדמנות ואילו המבקשת נמצאת בחופשת לידה, אינה עובדת ואין לה כל הכנסה וכי לבני הזוג אין חסכונות.

עוד נטען, כי המשפחה נעזרת בעמותות ובקרובי משפחה, על מנת להתקיים ולכן אין באפשרות המבקשים לבקש עזרה נוספת לשם מימון הערבון וכן, כי בחודש 10/11 נטלו המבקשים הלוואה מהבנק ואין באפשרותם לקחת הלוואה נוספת.

בתצהיר משלים שהוגש על פי החלטתי מיום 15.1.12, פורטו ההפקדות שבוצעו לחשבון הבנק, כפי שעולה מדפי החשבון שצורפו וכן צויינו שמות האנשים שעוזרים למבקשים (ואשר מכח עזרתם הופקדו הכספים בחשבון), אך לא פורט מהי הקירבה בין אותם אנשים ובין המבקשים. כמו כן צורף פירוט חיובי כרטיס אשראי.

באשר לסיכויי הערעור נטען, כי על אף שפסה"ד ניתן על דרך הפשרה, סיכויי הערעור טובים באשר מדובר בפסק דין שגוי מעיקרו, שניתן תוך התעלמות מעובדות שחלקן לא היה שנוי במחלוקת.

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה, שבעבר לא שילמו המבקשים הוצאות משפט בהן חוייבו בבימ"ש קמא והיה עליהם לפתוח תיק הוצל"פ לגביית המגיע להם. לטענתם, המבקשים לא הוכיחו כי מצבם הכלכלי אינו מאפשר להם הפקדת ערבון, שהרי המבקשים עצמם טוענים בבקשתם כי קיבלו אישור עקרוני לקבלת הלוואה וברי שהם מסתירים מידע מביהמ"ש. כן טוענים המשיבים, שגם בהתחשב בסכום פסק הדין, עדיין נותר בידי המבקשים סכום של מעל 77 אלף ₪.

בנוסף, מפרטים המשיבים את ההליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים ואת ההכבדה שבהם, כמו גם בתביעה נוספת, בגין לשון הרע, שהגישו נגדם המבקשים ואשר ההליכים בה טרם הסתיימו.

דיון ומסקנות :

בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, על ביהמ"ש לבחון הן את יכולתו הכלכלית של המבקש והן את סיכויי ההליך (ראו, למשל: רע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' (לא פורסם, 3.4.2008); רע"א 7912/07 - טנר בניה ושיפוצים בע"מ נ' סמינר כנרת אגודה שיתופית חקלאית בע"מ (מיום 13.11.2007 נמצא באתר בית המשפט העליון).

בנוסף, על ביהמ"ש ליתן דעתו לשני שיקולים נוגדים. מחד – לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך – לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

מהבקשה ומהתצהיר עולה, כי, אכן, מצבם הכלכלי של המבקשים אינו קל וכי יקשה עליהם לעמוד בסכום הערבון שנקבע. עם זאת, לחשבון הבנק של המבקשים מופקדים, מדי חודש, בנוסף למשכורתו של המבקש, סכומי כסף באלפי שקלים, כך שלא הוכח העדר יכולת כלכלית להפקיד סכום כלשהו.

אשר לסיכויי הערעור – אלה נראים, על פנים, קלושים, אם בכלל, שכן מדובר בערעור על פסק דין שניתן על דרך הפשרה וכידוע – גדר התערבות ערכאת הערעור בפסקי דין שכאלה, הינו מצומצם ביותר.

סופו של דבר – האיזון הנכון בין זכויות הצדדים, בנסיבות מקרה זה, אינו מצדיק, לטעמי, מתן פטור מהפקדת ערבון, אך מצדיק הפחתת סכומו.

אשר על כן, אני מפחיתה את סכום הערבון ומעמידה אותו על סך של 4,000 ₪.

המבקשים יפקידו את העירבון המופחת, בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ללא כל הודעה נוספת.