מריח נ' עוסמאן

החלטה

בפני בקשת הנתבע לחדש את הדיון בהליך זה, לאחר שעוכב לבקשתו (ובהסכמת התובע) עד לבירור תביעות אחרות שהגיש התובע כנגד חברה שבבעלות הנתבע (סעיד עותמאן בע"מ – להלן: "החברה"), וזאת לאור הצהרת התובע כי השיקים נשוא תביעה זו נמסרו לפרעון חוב החברה כנגדו, וכי לא יפעל לגביית חוב החברה פעמיים.

יצויין כי במועד הגשת בקשת הנתבע לעכב את הדיון, היו תלויות שתי תביעות בין התובע לחברה, האחת, תביעה למתן חשבונות שהגישו הנתבע כאן והחברה כנגד התובע (תביעה שנדחתה בינתיים בפסק דין מנומק), והשניה, תביעת התובע כנגד החברה בת.א. 4820-03-09 (להלן: "התביעה הראשונה") אשר בה ניתן, ביום 5.12.12, פסק דין על דרך הפשרה, בהתאם להסדר דיוני ועל בסיס חוות דעת רו"ח ברלב, ובו פסקה חברתי, כב' השופטת אטיאס, כי חוב החברה עומד על סך של כ-30,000 ₪.

בקשת הנתבע אז נסמכה על הצהרתו של ב"כ התובע בישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני כי: "אם יתברר שהחברה חייבת לתובע כספים אז החוב נשוא התיק שריר וקיים ואין לתובע כוונה לגבות את החוב פעמיים. ככל שיקבע באיזה מההליכים האחרים כי אין לחברה חוב כלפי התובע, אזי דין התביעה כאן אף היא להידחות".

כעת, ומשניתן פסק הדין בתביעה הראשונה מבקש הנתבע לחדש את ההליך בפני ולקבוע את סדרי הדיון בה לאור העובדה כי חוב החברה (אשר במקור נתבע בסכום של 2.3 מליון ₪ לערך) נקבע על סך שלכ-30,000 ₪.

התובע מתנגד לבקשה שכן לטעמו פסק הדין בתביעה הראשונה לא הגדיר את מלוא חוב החברה (שהוסכם למעשה בין הצדדים כי חוב הנתבע נגזר ממנה), שכן בינתיים הוגשה על ידי התובע תביעה נוספת כנגד החברה בת.א. 14217-08-12, ואשר בה אמורות להתברר טענות נוספות של התובע כנגד החברה בגין חוב של 2.3 מליון ₪ (להלן: "ההליך הנוסף"). ההליך הנוסף נותב לכב' השופטת אטיאס אשר בישיבת קדם המשפט ציינה בפני הצדדים (כך לטענת התובע) כי בכוונתה למנות שוב את רו"ח ברלב על מנת שיברר את יתרת חוב החברה הנטען.

ההליך הנוסף שהוגש הינו ביחס לחלק אחר של חוב החברה, אשר בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי מיום 17.9.09 נמחק מהתביעה הראשונה על בסיס הטענה כי חלק זה של התביעה מתיחס לשיקים שלא הוצגו לפרעון תוך 6 חודשים ממועד הפרעון הנקוב בהם, ולפיכך אין לבסס עליהם תביעה שטרית.

משכך, טוען התובע, כי בהתאם להסכמה הדיונית שהיתה בעבר בתיק, ולאור העובדה כי טרם התמלאו התנאים לחידוש הדיון בהליך זה, הוא מבקש להמשיך ולעכב את הדיון בו שכן אין כל טעם בבירור כפול של טענות התובע, כפי שלא היה טעם לעשות כן לפני שנתיים, בעת שהנתבע הגיש בקשתו לעיכוב הדיון.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתגובה לה, נראה כי בקשת הנתבע הוגשה במדיה מסוימת בחוסר תום לב, במובן זה, שנעדרת ממנה התיחסות להליך הנוסף שנפתח בינתיים בין הצדדים בנוגע לחוב החברה. נכון הדבר כי ההחלטה בדבר עיכוב ההליכים בתיק זה ניתנה כאשר בין התובע לחברה התנהלה רק התביעה הראשונה, אולם אין בכך לשנות מהותית את הבסיס לעיכוב ההליכים, דהיינו הטענה (שאינה מוכחשת) כי חיוב הנתבע בתיק זה, הינו "נגזרת" של חוב החברה כלפי התובע. משיודע הנתבע כי בירור "חוב החברה" טרם הושלם, צריך היה, לכל הפחות, לציין עובדה זו בבקשתו על מנת שלא להטעות את ביהמ"ש.

לגופו של ענין, יש טעם בדברי הנתבע כי אין מקום לעכב הליך תקופה ממושכת רק בשל העובדה שהתובע בחר לנקוט הליכים נפרדים כנגד החברה, והשהה את הגשת ההליך הנוסף כנגדה במשך 3 שנים (מאז החלטת ביהמ"ש המחוזי על גריעת חלק מהשיקים מהתביעה הראשונה ועד למועד הגשת התביעה), והנתבע זכאי כי ההליכים כנגדו יבואו לסיומם בתוך זמן סביר.

מנגד, אין לשכוח כי הנתבע הוא שביקש עד עתה לעכב את ההליכים, וכעת, משניתן פסק דין בתביעה הראשונה, התהפכו היוצרות ולפתע אצה לו דרכו, דבר המעיד כי לא הכבדה אמיתית יוצרת התביעה לנתבע, אלא נראה כי מדובר במהלך טקטי בלבד.

לאור טענת התובע כי צפוי שביהמ"ש בהליך הנוסף ימנה את אותו המומחה שכבר בקיא בהתחשבנות בין התובע לחברה (דבר שאכן נראה ראוי וסביר בנסיבות), ומשההליך כאן כבר עוכב תקופה ארוכה לבקשת הנתבע, אינני רואה סיבה שלא להמתין להכרעה בהליך הנוסף (ככל שזו תתקבל תוך זמן סביר ביחס להתמשכות הליך זה), הכרעה שככל הנראה אכן תייתר או לפחות תצמצם משמעותית את הצורך בהכרעה בהליך בפני.

אוסיף עוד כי לא ברור לי מדוע התובע או הנתבע לא ביקשו עד היום איחוד הדיון בתובענות שעילתן הבסיסית הינה אחת – חוב החברה כלפי התובע, וכנגזרת מכך, חוב הנתבע כלפי התובע על בסיס השיקים נשוא תביעה זו. בהעדר החלטה בדבר איחוד הדיון, אני סבורה כי יש להמתין להכרעה בהליך הנוסף, אשר מהיכרותי את חברתי, לא תארך זמן רב.

אשר על כן אני דוחה את בקשת הנתבע לחדש את הדיון בהליך וגם אינני מוצאת לנכון להורות על מחיקת התביעה בפני. התובע יעדכן את בית המשפט עד לחודש 1/14 באם חלו התפתחויות בהליך הנוסף ובהתאם להודעתו תינתן החלטה נוספת בענין.

ניתנה היום, ב' ניסן תשע"ג, 13 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: