מרחבי נ' כהן ואח'

פסק דין

בפניי תביעה קטנה בסך של 8,031 ₪ בגין תאונת דרכים.

לטענת התובעת, רכבה של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") פגע בה בעת שנסעה בעיר מודיעין.

לדברי התובעת, הנתבעת יצאה עם רכבה מהחנייה ופגעה בה בעת שהיא נסעה בנתיב נסיעתה.

הנתבעת, לעומת זאת, טוענת כי התאונה אירעה לאחר שכבר יצאה מהחנייה וכי התובעת היא זו שנכנסה לנתיב נסיעתה והואיל ונתיב נסיעתה היה חסום על-ידי מכוניות חונות.

התובעת העידה כי נסעה בנתיב נסיעתה, הנתבעת יצאה מן החנייה ופגעה בה. התובעת הציגה את תמונות רכבה לאחר התאונה כתמיכה בעדותה. התובעת טענה כי הנתבעת נכנסה לנתיבה והיא נאצלה לסטות כדי להתרחק ממנה, אך רכב הנתבעת פגע בה.

הנתבעת העידה כי היא יצאה מן החניה, היו במקום פחי אשפה, היא עקפה את הפחים, התיישרה בנתיב, ואז הגיעה התובעת לצומת, ובשל מכוניות שחנו במקום והורידו ילדים לגן, נכנסה התובעת לנסיבה במהירות, ופגעה ברכבה.

לאחר ששמעתי את עדויות התובעת והנתבעת, סבורני כי יש לייחס לנתבעת אחריות לתאונה, ואולם יש לייחס לתובעת אשם תורם של 50%.

ניכר כי הן התובעת והן הנתבעת נהגו בחוסר זהירות כאשר נסעו זו לעבר זו מבלי שהבחינו זו בזו מבעוד מועד. אף אחת מן השתיים לא בלמה את רכבה במועד כדי למנוע את התאונה.

מעיון בתמונות רכבה של התובעת ומעדויות הצדדים בנוגע למקום הפגיעה ברכבה של הנתבעת, סבורני כי מדובר בהתנגשות שבה שני הרכבים נעו זה לעבר זה, ולא ניתן לייחס את מלוא האחריות לנהגת באחד הרכבים.

לפיכך, יש לחלק את האחריות שווה בשווה בין הצדדים.

בנוגע לנזקה של התובעת, הרי שעל-פי חוות דעת השמאי, נזקה של התובעת הוא בסך של 5,247 ₪. כך עולה אף מחשבוניות התיקון, אם כי לדברי התובעת לא כל הנזק תוקן. כמו-כן, שילמה התובעת לשמאי סך של 754 ₪. בסך הכל נזקיה המוכחים של התובעת הינם בסך של 6,000 ₪.

בהתחשב באשם תורם סך של 50%, הרי שיש לפסוק לתובעת את מחצית הסכום.

אשר על-כן, אני קובע כי הנתבעות ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 3,000 ₪.

בנסיבות המקרה, ולנוכח חלוקת האחריות, אין צו להוצאות.

סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 ימים.

אם לא ישולם הסכום במועדו, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בקשת רשות ערעור תוך 15 ימים.

מזכירות בית-המשפט תשלח העתק פסק-הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"א, 03 פברואר 2011, בהעדר הצדדים.