מרחבי נ' הפניקס חברה לביטוח בעמ ואח'

פסק דין

תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הנתבעות מודות בחבות ובכיסוי הביטוחי וכן בהיעדר אשם תורם של התובעת.

נותר לקבוע את היקף הנזק.

רקע

1. התובעת ילידת 19.3.68, סייעת לרופא שיניים במקצועה.

2. נתבעת 1 הינה שותפות המפעילה נגרייה. נתבעת 2 הינה מבטחת אחריותה של הנגרייה כלפי צדדים שלישיים.

3. ביום 8.3.11 הגיעה התובעת לנגרייה על מנת לקחת קרשים שהזמינה ואשר נחתכו עבורה. עת המתינה מחוץ לנגרייה, התעופף בול עץ בעוצמה רבה ופגע בה ["התאונה"]. כתוצאה מכך נגרם לתובעת שבר מרוסק, פתוח עם תזוזה בעצם המסרק בכף ידה הימנית.

4. התובעת התקבלה במיון בית חולים קפלן. למחרת נותחה להוצאת חתיכת עץ שחדרה אליה ולקיבוע השבר. לאחר אשפוז בן 8 ימים השתחררה התובעת כשידה מגובסת. ביום 6.5.11 נותחה בשנית להוצאת הקיבוע. לאחר מכן טופלה בפיזיותרפיה. במעקב רפואי התברר שהשבר לא התאחה.

5. אורטופד ד"ר ינאי מטעם התובעת, העמיד את נכותה הרפואית על 14.5%, מתוכם 5% בגין צלקת ו – 10% בגין שבר לא מחובר עם פגיעה קלה בכושר הפעולה הכללי. אורטופד ד"ר וסרלאוף מטעם הנתבעת העמיד את נכותה הרפואית על 10% וכמו ד"ר ינאי קבע 5% בגין צלקת אך בנבדל ממנו קבע 5% בגין השבר. לדעתו לאור שובה של התובעת לעבודה גם אם קיים קושי תפקודי מסוים, מדובר בהשפעה מזערית על יכולת הפעולה של היד.

6. לאור המחלוקות מינה בית המשפט את פרופ' אנגל כמומחה מטעמו. פרופ' אנגל העמיד את הנכות הרפואית על 15% בגין מגבלה משמעותית בפעולות של מוטוריקה עדינה. לדעתו קיימת לתובעת אפשרות של תיקון או חיבור באמצעות ניתוח להשתלה של שתל גרמי.

7. הנתבעת חולקת על קביעותיו של פרופ' אנגל. בנוסף חלוקים הצדדים על היקף הנזק ובפרט על גריעה מכושר ההשתכרות של התובעת.

הראיות

8. מטעם התובעת העידו היא עצמה, בן זוגה נתנאל מרחבי, אחותה רחל כהן – ציון, חברתה סיגל חיים ומעסיקה, רופא השיניים ד"ר אליוט דובין.

9. הנתבעות הגישו תיק מוצגים לרבות חוות דעת המומחים מטעמם. המומחים לא נחקרו על חוות הדעת.

10. ב"כ הנתבעות חקרה את פרופ' אנגל ובמסגרת זו חקר אותו גם ב"כ התובעת.

דיון

הנכות הרפואית

11. פרופ' אנגל בדק את התובעת ביום 12.9.10 [טעות סופר בציון תאריך הבדיקה]. אין חולק שהשליש המקורב של עצם המסרק השנייה שנשברה לא התחבר. עצם זו מחברת את האצבע המורה לשורש כף היד ובמקרה של התובעת, ביד ימין דומיננטית. פרופ' אנגל מצא הגבלה בכיפוף הסופי של האצבע המורה וחוסר יכולת לכיפוף האגודל בשל חוסר בשריר שנפגע בפציעה. כן מצא שנותרה רגישות באזור הפציעה, איטיות בפעולות של מוטוריקה עדינה ביד דומיננטית וחוסר שימוש באינדקס בפעולות עדינות ופעולות כוח. ממצאיו אינם מבוססים רק על תלונות ועל בדיקות פיסיות של התובעת, אלא גם על צילומים. לדעתו מדובר בהגבלה משמעותית בפעולות מוטוריקה עדינה. מאחר שלדעתו מצבה של התובעת מלמד על פגיעה קלה עד בינונית בכושר התנועה הכללי, ועל כן הפעיל את סעיף ה"סל" 35 [1] בין ב' ל - ג' בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז – 1956.

12. בחקירתו לב"כ הנתבעות הסביר שכתוצאה מהשבר אין לשרירים המקרבים את האגודל ליתר האצבעות "במה לעגון" ובכך מאבדת התובעת את יכולתה לקרב את האגודל ליתר האצבעות ולתפוס בחוזקה עצמים בין האגודל לבין יתר האצבעות. זאת בצילום כפי של כף היד. מהצד הגבי שוב נראית פגיעה שרירית המשפיעה גם על יכולת הכיפוף של האצבע השנייה. הוא חוזר על קביעותיו המבוססות גם על ממצאי צילומים אובייקטיביים, שבר שלא התחבר ודלדול שרירי המעיד על היעדר פעילותו. פרופ' אנגל הסביר שקביעתו ביחס לאגודל ואין בה כדי לשלול ממצאי בדיקה פיסית של הרופא המטפל לגבי יתר האצבעות. ככל שהרופא קבע גם פגיעה בעצב הרדיאלי, ייתכן שעליו לתקן את חוות דעתו ולהוסיף נכות אף עקב כך. כך נמשכה חקירתו של פרופ' אנגל, לרבות היעדר ממצאים בתחום זה אצל מומחה התובעת אך הוא לא חזר בו מקביעותיו. הנתבעת הציגה לו רישומים רפואיים משנת 1994 מהם עולה שהועלו שתי אפשרויות, סבל ממקור צווארי וסבל מתסמונת התעלה הקרפלית. על אף שהתובעת התלוננה על נימול בשנת 1994, הרי מאז ועד היום אין תיעוד ברישומים הרפואיים, לרבות לא ממצאים המצביעים על התסמונת מבדיקת EMG אליה נשלחה התובעת.