מרזוק ואח' נ' קאסם ואח'

פסק דין חלקי

רקע

מונחת לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע, יליד 1974, בתאונה אשר ארעה ביום 22.2.2008 במהלך עבודתו. כתוצאה מהתאונה נפגע התובע בידו השמאלית.

התאונה ארעה בשעה שהתובע העמיס אבנים המיועדות לבניית חומה על כף של טרקטור. לאחר העמסת האבן האחרונה בכף הטרקטור, נפגעה ידו השמאלית של התובע מן האבן.

לטענת התובע, רעידת כף הטרקטור, כתוצאה מרעידת המנוע, היא שגרמה לאבן ליפול לו על ידו ולגרום לו לנזק.

הצדדים חלוקים בשאלת סיווג התאונה, האם יש לסווגה כתאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") או שמא המדובר באירוע נזיקי בהתאם לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

הצדדים לתובענה בהתאם לחוק הפלת"ד הם הנתבע 1 נהג הטרקטור והנתבעת 2 חברת הביטוח אשר בטחה את אחריותו של הנוהג בטרקטור בביטוח חובה.

הצדדים לתובענה בהתאם לפקודת הנזיקין הם כדלקמן:

הנתבע 1 נהג הטרקטור;

הנתבעת 3 המעסיק של הנתבע אשר הינה בבחינת קבלן משנה באתר;

הנתבעת 4 הקבלן הראשי אשר הזמינה את העבודה במהלכה נפגע התובע;

הנתבע 5 עבד בזמנים הרלוונטיים לתובענה אצל הנתבעת 4 ותפקד כמפקח מטעמה;

הנתבע 6 קבלן משנה של הנתבעת 4 ובזמנים הרלוונטיים לתובענה שימש כמעסיקו הישיר של התובע;

הנתבעת 7 הינה חברת ביטוח אשר הפיקה פוליסת ביטוח לנזקי צד שלישי עבור הקבלן הראשי היא הנתבעת 4 והנתבע 5 כמו כן עלתה טענה כי הפוליסה אף מכסה קבלני משנה הם הנתבעים 1,3 ו -6 .

טענות התובע

לטענת התובע כפי שעולה מכתב התביעה, התאונה ארעה עת שהעמיס על כף של טרקטור אבנים. לאחר שהניח את האבן האחרונה, נפלה זו על כף ידו השמאלית וגרמה לפגיעתו. התובע טוען כי במהלך העמסת האבנים, מנוע הטרקטור היה מונע וכתוצאה מפעולת המנוע, רעדו גם זרוע וכף הטרקטור. התובע טען כי ערם את האבנים זו על זו, בתוך הכף וכאשר הניח את האבן האחרונה באופן יציב במקומה, זזה האבן, כתוצאה מרעידות הכף, נפלה על ידו ומחצה אותה.

לטענת התובע הרעידות אשר גרמו לטרקטור בכלל ולזרוע הטרקטור בפרט לרעוד, מקורם בכוח המכני של הטרקטור אשר לא שינה את ייעודו המקורי במהלך עבודתו. בסיכומים מטעם התובע מציין הוא כי ככל שתעלה טענה של החזקה הממעטת "פריקה וטעינה", הרי שלטענתו החזקה מתייחסת למצב בו הרכב עומד דבר אשר אינו רלוונטי לנסיבות התאונה דנא, עוד מציין התובע כי השימוש המתאים יותר לנסיבות התאונה, הוא השימוש הגובר בהתאם להגדרה בחוק הפלת"ד של "התנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה". לטענתו יש לקבוע כי נסיבות התאונה מתיישבות עם הגדרת המונח "תאונת דרכים" כמשמעותו בחוק הפלת"ד ולפיכך יש לחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, מכוח חוק הפלת"ד.

לחילופין, טוען התובע, כי ככל שייקבע כי אין המדובר בתאונת דרכים, אזי יש לחייב את יתר הנתבעים בנזיקין בשל רשלנותם ובשל הפרת חובות חקוקות הקשורות בבטיחות בעבודה, חלקם בשל אחריותם האישית וחלקם בשל אחריותם העקיפה/ השילוחית.

טענות הנתבעים בעילה לפי פלת"ד

הנתבעת 2, טוענת כי נסיבות התאונה אינן עולות בקנה אחד עם הגדרת המונח "שימוש ברכב מנועי" וכי נכנסות הן להגדרת המונח "פריקה וטעינה" השולל את קיומה של תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפלת"ד.