מרה איינבינד נ' הרשות המוסמכת

בפני

כב' השופט ישעיהו שנלר

המערערת:

מרה איינבינדר

נגד

המשיבה:

הרשות המוסמכת

ע"י עו"ד סמל

החלטה

1.המערערת ילידת 1931 עלתה לארץ בשנת 1991. לטענתה, בהיותה כבת 10 שהתה בשטח כבוש באזור רוסטוב וכשביצעה עבודות פרך תוך רעב. עוד ציינה המערערת אודות ההתנהגות הגסה של החיילים וכן אודות הכיבוש. כך גם טענה לקשר סיבתי בין הבעיות הרפואיות אשר סובלת היא מהן לבין אשר עברה.

2.המערערת הגישה את תביעתה למשיבה בהתאם לחוק הטבות לניצולי שואה, תשס"ז-2007 (להלן - חוק ההטבות).

המשיבה דחתה את תביעתה הואיל והמערערת לא קיבלה תשלום לפי ההסכם שנחתם ב- 9.10.92 בין גרמניה לועידת התביעות החומריות או לפי החוק הגרמני להקמת קרן "זכרון אחריות ועתיד" מיום 2.8.00.

בדיון שהתקיים בפני ועדת עררים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים התשי"ז-1957 (להלן – הועדה) (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים) נדחה הערר שהגישה המערערת תוך שהועדה קובעת כי אותן נסיבות כפי שתוארו על ידי המערערת, כך גם שליטת הנאצים באזור בתקופה בה מדובר, לא די בהם להקנות למערערת את הזכות להטבות לפי חוק ההטבות.

3. המערערת הגישה את הערעור דנן ובו חזרה על אשר טענה בפני הועדה, תוך שהוסיפה אודות מצבה הקשה וכי החלטת הועדה עושה אי צדק עמה לאור הנסיבות שפירטה תוך הפניה לאותה עבודת פרך שנאלצה לבצע ועוד.

4. המערערת ביקשה שלא להתייצב לדיון לאור מצבה, ואכן בית המשפט נעתר לבקשתה והורה כי הטיעונים יהיו בכתב, וכפי שאכן פעלה המערערת.

אולם, המשיבה התעלמה כליל מאשר הורה בית המשפט לרבות לאחר משלוח התראה נוספת, מחשש שמא לא נמסרו החלטות בית המשפט, למשיבה.

כך, עד היום חרף אשר עולה מהרישומים כי בוצעה מסירה של ההחלטות השונות למשיבה, לא טרחה המשיבה להגיש מאומה.

5. חוק ההטבות אכן נועד להעניק הטבה גם למי שלא זכאי לתשלומים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, אך הזכאים להטבות לפי חוק ההטבות אמורים לעמוד באותם קריטריונים "קשוחים" אשר קבע המחוקק.

ראו בהרחבה החלטת הועדה בראשות כב' השופט פרידלנדר וע 676/09 קובנט נ. הרשות המוסמכת (20.12.09) בדבר התנאים הנדרשים ואופן יישום ובדיקת הנדרש.

עם זאת, לא בכדי ציינה הועדה שם אודות הרקע לחקיקתו של חוק ההטבות והקשיים ביישומו ובמיוחד בשאלת ההכרה בגטו או במחנה במקום זה או אחר.