מרדכי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוגשה תביעה בעקבות החלטת המל"ל לדחות את תביעת התובע להבטחת הכנסה.

תחילה נדחתה התביעה עקב אי שיתוף פעולה. לאחר שהתובע המציא מסמכים, נדחתה התביעה עקב בעלות על נכס.

2.במהלך הדיונים בתיק, הודיע התובע כי החל לקבל קצבת זיקנה מהמל"ל וכי מקצבת הזיקנה מנוכה חוב בגין הבטחת הכנסה אשר לטענת המל"ל, שולם שלא כדין.

התובע ביקש לעכב את הליכי הגביה.

הנתבע הודיע על התנגדות לעיכוב הליכי הגביה. על פי החלטה מיום 16/7/12 בקשת התובע נדחתה.

לאחר מכן, בעקבות בקשה חוזרת של התובע, הודיע הנתבע כי לפנים משורת הדין יקפיא את הליכי הגביה (הודעה מיום 24/3/13).

3.התיק הועבר להוכחות בפלוגתאות כדלקמן:

א.האם כדין נדחתה תביעת התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

ב.האם כדין נלקחה הכנסת התובע מנכס בגין הדירה בנחל הבשור.

ג.עבור איזו תקופה יש לקחת בחשבון הכנסות אלה.

4.על פי טענת הנתבע בכתב ההגנה ובסיכומים, זכאות התובע להבטחת הכנסה הופסקה בחודש 12/10 עקב אי שיתוף פעולה. לאחר שהתובע הגיש מסמכים, נשללה הזכאות בחודש 8/11 רטרואקטיבית מחודש 2/05 בשל בעלות על נכס.

5.התובע הגיש תצהיר עדות ראשית.

לדבריו, הוא נרקומן, מכור לסמים ומטופל במרכז גמילה "היבטים".

בתצהיר פירט היכן הוא גר כיום – מבנה ברחוב אדם מנצקביץ 20 ביפו, מבנה עזוב שאליו "נכנס" לפני 30 שנה, כטענתו.

עוד הצהיר כי בשנת 2007 בקשה ממנו ביתו, רינת, לרשום דירה שהיא מעוניינת לרכוש ברחוב נחל הבשור, על שמו, לאור הליכי גירושין שעברה באותה עת.

לדבריו, הסכים לעזור לביתו ולכן הדירה נרשמה על שמו.

לטענת התובע, הוא לא מימן את רכישת הדירה אלא הבת בלבד, אשר חסכה כספים רבים במהלך השנים והפקידה בתכנית חסכון.

עוד הצהיר התובע כי אין לו כל הכנסה מהדירה.

6.מטעם התובע הוגש תצהיר של ביתו, רינת רוזה מרדכי.