מרדכי י שמשינס בעמ נ' אלקבץ ואח'

פסק דין

עסקינן בתביעה לפינוי מושכר, שהוגשה ביחס לבית מגורים הנמצא בשד' בן גוריון 62, בקרית ביאליק (להלן "הנכס").

התביעה הוגשה ביום 17.12.13 והנכס פונה ביום 1.1.4, כך שלמעשה תביעת הפינוי התייתרה.

הכרעת ביהמ"ש נחוצה אך ביחס לשאלת ההוצאות, בעניינה הגישו הצדדים סיכומים קצרים בכתב.

התובעת טענה בתביעתה כי תקופת השכירות הסתיימה -בהתאם להסכם שכירות בין הצדדים מיום 20.7.12- ביום 30.9.13 וכי הנתבעים הביעו רצונם לשכור את הנכס לתקופה נוספת ומסרו 3 שיקים לתשלום שכ"ד עבור החודשים אוקטובר ועד דצמבר.

פניותיה החוזרות לנתבעים לצורך חתימה על הסכם שכירות חדש, כך טענה התובעת, לא נענו ולמעשה החזיקו הנתבעים בנכס שלא כדין ובניגוד לרצונה. הנתבעים שילמו אומנם דמי שכירות של חודש אוקטובר, אלא שהשיק של חודש נובמבר בוטל.

לאחר ביטול השיק שלחה התובעת, באמצעות בא כוחה, מכתב לנתבעים בו נכתב, בין היתר "בנסיבות העניין מודיעה לכם מרשתי כי אין בכוונתה לחדש עמכם את הסכם השכירות לתקופה נוספת וכי עליכם לפנות את המושכר לא יאוחר מיום 31.12.13".

התובעת טענה כי היא ובא כוחה שוחחו עם הנתבעים, טרם הגשת התביעה, במטרה לסיים את העניין בהסכמה, אלא שהנתבעים הודיעו כי אין בכוונתם לפנות את הנכס אלא עפ"י צו של בימ"ש. לשיטת התובעת, רק לאחר הגשת התביעה ובעקבותיה פינו הנתבעים את הנכס ומסרו את המפתחות לבא כוחה.

הנתבעים מסרו גרסה שונה להשתלשלות האירועים –

הנתבעים טענו כי הם שכרו את הנכס החל מיום 1.10.10, כאשר שנת השכירות האחרונה הסתיימה ביום 30.9.13. לאחר תום תקופת השכירות פנו לתובעת והודיעו לה על כוונתם להמשיך ולשכור את הנכס לתקופה נוספת של 3 חודשים. התובעת הביעה את הסכמתה לכך, קיבלה את השיקים שנמשכו ע"י הנתבעים בגין דמי שכירות לתקופה זו והפקידה אותם בבנק.

הנתבעים פנו מספר פעמים אל התובעת כדי לחדש את הסכם השכירות, אלא שאחרונה זו היתה מעוניינת להעלות את דמי השכירות החודשיים מסך של 3,600 ₪ לסך של 4,000 ₪, מה שלא היה מקובל על הנתבעים.

הנתבעים טענו כי השיק של חודש נובמבר בוטל על ידם בטעות, לאחר שביטלו שיקים אחרים שהלכו לאיבוד. מכל מקום, כך נטען, לאחר ביטול השיק שולם סך של 2,400 ₪, במזומן למזכירתה של התובעת. לאור כך שנותרה יתרה בסך של 1,200 ₪, התקשרה מזכירתה של התובעת לנתבעים והודיעה כי התובעת מבקשת לפנותם מהנכס. הנתבעים, המתגוררים בנכס עם ארבעת ילדיהם, הודיעו כי אינם יכולים להתפנות באופן מידי וביקשו שתינתן להם אורכה של חודש ימים.

הנתבעים מכחישים בתוקף כי הם הודיעו לתובעת ו/או לבא כוחה שאין בדעתם לפנות את הנכס.

לאחר שעיינתי בכתבי ביה"ד על נספחיהם, לאחר שנתתי את דעתי לטענות השונות של הצדדים ובכלל זה למועד שננקב בהתראה לפינוי הנכס, לטענת התובעת ובא כוחה בדבר הודעת הנתבעים כי אין בכוונתם להתפנות, לטענת הנתבעים מנגד כי הם ביקש אורכה של חודש ימים לפינוי הנכס, לעיתוי הגשת התביעה ביחס למועד הפנייה לנתבעים לאחר ביטול השיק, לעיתוי הפינוי בפועל ולזמן וההוצאות שנחסכו בעקבותיו, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את האגרה ששולמה בפועל עם פתיחת ההליך + שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסה"ד לידי הנתבעים.

המזכירות תמציא את פסה"ד לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ד, 06 אפריל 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: