מרדכי ואח' נ' אפרתי ואח'

החלטה

המשיבים הגישו ביום 2.1.00 לבית-משפט זה תביעה כספית נגד המבקש ונתבעת נוספת. ביום 10.10.00 התקיים דיון בפני כבוד השופטת נד"ב. לדיון זה התייצב המבקש , כשאיננו מיוצג על ידי עו"ד. בדיון אמר המבקש במפורש : "אני מבין שאני צריך להגיש תצהיר עדות ראשית" (עמוד 5 לפרוט', שו' 12). היות שהמבקש לא היה מיוצג בדיון נעתרה כבוד השופטת נד"ב והעניקה למבקש ארכה להגשת ראיותיו עד ליום 10.11.00. עוד ציינה כבוד השופטת נד"ב בהחלטתה , כי ישיבת קדם משפט נוספת תתקיים ביום 28.12.00 בשעה 10:30.

המבקש פעל בהתאם להחלטתה של כבוד השופטת נד"ב , והיות שיום 10.11.00 חל ביום שישי, הגיש לבית-המשפט ביום ראשון שלאחר מכן, 12.11.00, תצהיר עדות ראשית. התצהיר מצוי בתיק ביהמ"ש. בכך יש , לטעמי, כדי להוכיח כי המבקש ידע היטב את שנאמר בהחלטת כבוד השופטת נד"ב מיום 10.10.00. ממילא יש לדחות את הטענה שהעלה המבקש עתה , כי הפרוטוקול בו מצויה ההחלטה הנ"ל לא נמסר לידיו בסיומו של הדיון ביום 10.10.00. הראיה לכך , כאמור לעיל, היא העובדה שהמבקש פעל בהתאם לאמור באותה החלטה והגיש תצהיר עדות ראשית במועד שנקבע.

לדיון שהתקיים ביום 28.12.00 נמנע המבקש מלהתייצב. לפיכך, ניתן נגדו במועד הנ"ל פס"ד .

אין בידי המבקש הסבר כלשהו לאותו מחדל שבאי התייצבותו לדיון.

יודגש כי פסה"ד ניתן כבר ביום 28.12.00 . לראשונה פנה המבקש לביהמ"ש בבקשה לביטול פסה"ד רק ביום 2.1.11, למעלה מעשר שנים לאחר שניתן פסה"ד.

אכן הלכה פסוקה היא כי שניים הם השיקולים שיעמדו לעיניו של בית-המשפט בבואו לדון בבקשה לביטול פס"ד שניתן במעמד צד אחד. האחד, סיבת המחדל . האחר, סיכויי ההצלחה של הצד המבקש את ביטולו של פסה"ד. עוד נקבע כי השיקול השני הוא השיקול שלו יש לתת משקל רב יותר. יחד עם זאת, נקבע בפסיקה , כי כאשר אין בפיו של מבקש ביטולו של פסה"ד נימוק כלשהו למחדלו , לא יבוטל פסה"ד, גם אם בידו להוכיח סיכויי הצלחה. גם כאשר קיימים סיכויי הצלחה, עדיין על מבקש ביטולו של פס"ד להראות סיבה כלשהי למחדלו. דבר זה לא נעשה במקרה דנן. למעשה, הוכח ההפך מכך, כאשר המבקש הודה בפה מלא כי התרשל ולא הגיע לדיון. המבקש שידע את תוכן החלטתה של כבוד השופטת נד"ב מיום 10.10.00 , והגיש תצהיר עדות ראשית בהתאם למועד שנקבע באותה החלטה, התעלם באופן שרירותי מחלק אחר של ההחלטה אשר בו נקבע מועד לדיון , ולא התייצב לדיון. יתרה מכך, במשך 10 שנים לא עשה המבקש דבר כדי לברר מצב ההליכים בתיק. רק כאשר קיבל , לטענתו, אזהרה מלשכת ההוצל"פ בנוגע לבקשה לביצוע פסה"ד שניתן נגדו, התעורר המבקש והגיש בקשה לביטולו של פסה"ד.

אכן נכון כי על בית-המשפט לעשות צדק. סבורני כי שיקולי צדק במקרה זה מובילים למסקנה כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסה"ד. ביטול פסה"ד עתה לאחר שנים ארוכות שבהן נקט המבקש באוזלת יד ולא עשה דבר בהליכים שבינו ובין המשיבים , יגרום עוול של ממש למשיבים , אשר פעלו בהתאם להחלטות בית-המשפט ולמועדים שנקבעו על ידו.

יצויין כי גם ההליכים נגד הנתבעת האחרת בתיק זה, הסתיימו לפני שנים ארוכות, כאשר ביום 29.4.01 ניתן פס"ד נגד הנתבעת האחרת , וערעור שהוגש על פס"ד זה לבית-המשפט המחוזי נדחה בפסק דינו של בית-המשפט המחוזי מיום 18.2.04.

סיכומם של דברים, הבקשה לביטול פסה"ד נדחית.

פסה"ד שניתן נגד המבקש ביום 28.12.00 יעמוד על כנו.

בנוסף לחיובים שנקבעו בפסה"ד, ישא המבקש בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

כל ההליכים בתיק ההוצל"פ בו הוגש לביצוע פסה"ד נגד המבקש, תיק הוצל"פ 01-21946-40-1, ישופעלו.

ניתנה והודעה היום כ"ט אדר ב תשע"א, 04/04/2011 במעמד הנוכחים.

נחום שטרנליכט, שופט

הוקלד על ידי: סיגל עזורי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: