מרגלית ש. א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפני בקשה למתן רשות להתגונן שהגישה הנתבעת, בעניין תביעה שהוגשה כנגדה ע"י התובעת ע"ס 3,629,358 ₪.

2.בנסיבות העניין יש להעתר לבקשה וליתן רשות להתגונן.

3.מלשון תקנה 205(ג) לתקסד"א עולה, כי ככל שיש חובה לנמק החלטה לפיה תינתן רשות להתגונן, די בנימוק קצר וענייני. ואכן, כאשר ניתנת רשות להתגונן, מן הראוי כי ביהמ"ש יקצר בדבריו, ויתן נימוקיו בסוף ההליך בעת מתן פסק הדין.

4.לפיכך, יצויין בקצרה כי בעניינינו המדובר בתביעה בגין הסכם שנכרת בין הצדדים ואשר בעקבותיו יש צורך בהכנת תחשיבים לא פשוטים, וככל הנראה אף במינוי מומחה.

הנתבעת טוענת במכתבה לתובעת מיום 20.01.09 (מוצג מש/1) כי בהתאם לתחשיב שנערך ע"י רואה חשבון, התובעת היא זו שחייבת כספים לנתבעת בסך 839,888 ₪. התחשיב צורף.

5.על מורכבות ההתחשבנות ניתן ללמוד מדברי ב"כ הנתבעת (אשר התובעת לא חלקה עליהם):

"לשאלת בית המשפט- האם יש סכום שאנחנו מודים בו לתשלום בתביעה שקבועה היום לדיון בבקשת רשות להתגונן- תשובתנו כי מדובר בכלים שלובים. אם המדינה חייבת כף לתובעת, אז התובעת חייבת תמלוגים למדינה, ובהחלט יתכן מצב שבו לא רק שהתובעת זכאית לכספים מאתנו, אלא היא חייבת לנו כספים" (פרוטוקול עמ' 1).

6.עוד יצויין כי מחקירת נציגת הנתבעת עלה כי בין מועד הגשת התביעה לבין מועד החקירה שולמו לתובעת סכומי כסף עליהם לא דווח לביהמ"ש.

7.לעניין מתן רשות להתגונן בשל הצורך בעריכת התחשבנות המצריכה הפעלת כללי חשבונאות מקובלים ראה ע"א 7644/07 נ.פ.ג יזום ושווק בע"מ ואח' נ' דור אנרגיה (1988) בע"מ, וזאת לנוכח מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, ולפיכך, די ב"קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכות להתגונן" (בע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ).

8.לפיכך אני קובעת כדלקמן:

א. ניתנת לנתבעת רשות להתגונן. התצהיר מטעמה ישמש ככתב הגנה.

ב. קדם משפט יערך ביום

ניתן היום, י' סיון תש"ע, 23 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: