מרגוליס ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

מונחת בפני בקשת הנאמן שמונה בפשיטת הרגל של מר יוסף מרגוליס, וזאת בעניין שכר-טרחתו. הבקשה מגוללת מצב דברים בעייתי, לפיה פעל נאמן במשך שנים ארוכות, אולם בסופו של יום אין בקופה מאומה. הסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בהתנהלות החייב עצמו – קרי, העובדה שאינה שנויה במחלוקת לפיה נמלט החייב לחו"ל ומנהל שם עסקים, תוך התעלמות מהליכי פשיטת הרגל. כמו כן, מעלה הנאמן טרוניות רבות כנגד הנושים או חלקם, אשר מסרבים לממן ניהול הליכים בחו"ל, ואינם מסוגלים להגיע להסכמות כלשהן.

בכל הנוגע לסעד נשוא הבקשה, הרי שלצערי אין בידי האפשרות לפסוק באורח שיביא מזור למצבו העגום של הנאמן. אכן, אין ספק כי מצב בו נאמן שפעל כדין ובמשך שנים מוצא עצמו ניצב מול קופה ריקה, הינו מצב דברים מצער ובלתי רצוי. אולם, לא עלה בידי הנאמן להצביע על כל מקור בדין המאפשר לחייב את הנושים לשלם את שכר-הטרחה מכיסם. זאת, שלא בכדי.

לעניין זה, במלוא ההבנה למצב-הביש אליו נקלע הנאמן, הרי שחלה בעניין זה הקביעה נשוא פש"ר 2074/04, בש"א 12317/09 (להלן: עניין בלייכר), הקובעת כי הסיכון לעמוד מול קופה ריקה מוטל על הנאמן, ואין ביכולתו ליצור מקורות תשלום "יש מאין" – קרי, לחייב את הנושים, או את המדינה, לשאת בשכר-טרחתו. כל שיכול הנאמן לעשות, הינו להפעיל את שיקול דעתו האם ליטול את התיק על עצמו מלכתחילה; כמו כן, מקום בו סבור הוא כי הנושים אכן מכשילים את קידום התיק, ואין הוא זוכה לתשלום ראוי עבור מאמציו, עומדת בפניו הרשות לבקש להשתחרר מן התפקיד, או אף (במקרים המתאימים) ביטול של הליכי פשיטת הרגל, וזאת בשל אי-שיתוף הפעולה מול הנושים, אשר הביא את התיק למבוי סתום. יוער, כי שני הסעדים דנן מסורים לשיקול דעתו של בית המשפט.

לאור האמור לעיל, הרי שספק אם ישנו צורך להכריע בטענות ההדדיות בין המפרק לבין אי-אלו מן הנושים. זאת, באשר אף אם צודק המפרק בכל טענה מטענותיו, אין בכך בכדי להקים לו עילה לחייבם בתשלום שכר-טרחה במסגרת הנוכחית, אלא לכל היותר פתח להתדיינות מסוג אחר בין הצדדים, אשר כפי שנקבע בעניין בלייכר, מקומה במסגרת אחרת ובפני ערכאה אחרת.

לסיכומה של נקודה זו: אין ספק בליבי, כי הנאמן פעל ביושר, וטענותיו הנוכחיות מועלות בצר לו, ובשום פנים ואופן לא ממניע פסול או סחטני. עם זאת, לא אוכל לפסוק שכר-טרחה "יש מאין" בהיות הקופה הריקה, ובהעדר הוראת דין המאפשרת את חיוב הנושים או המדינה בשכר-טרחת בעל תפקיד במצב כזה.

אי לכך, לא אוכל לפסוק למפרק אלא את שכר-הטרחה החלקי שמוכן בנק לאומי לשלם לו, על חשבון חלקו בחשבון שכר-הטרחה. זאת, בכפוף לאישור התנאי שהתנה בנק לאומי, כי התשלום שישלם למפרק יוחזר לו במעמד הוצאות פירוק, מן הכספים הראשונים שיתקבלו, ככל שיתקבלו, בקופת פשיטת הרגל.

בכל הנוגע לעניינים האחרים שעלו אגב-אורחא במסגרת הבקשה, די אם אעיר כי אם ימשיכו הנושים שלא להגיע להסכמות, הרי יתכן מאד כי בסופו של יום יביאו על עצמם את פרישת הנאמן ואף את ביטול ההליך כולו. עם זאת, ובלא לקבוע מסמרות בסוגיות שיתכן וידונו בבקשה חדשה וספציפית, היה ותוגש כזו, הרי שספק אם יש צורך גורף בהסכמה של כל הנושים על הפעלת הליך כזה או אחר באנגליה; נהפוך הוא. לשם כך, די בהסכמת אחד הנושים לממן את ההליך, ובאישור בית המשפט. זאת, כאשר החזר ההוצאות ותגמול אפשרי לנושה המממן עשוי להידון מקום בו יכנסו כספים לקופה, בעיקר אם יקרה הדבר נוכח אותו מהלך שהנושה המממן סייע בהוצאתו אל הפועל.

אי לכך, דין הבקשה להדחות ברובה, מלבד התשלום בו ישא בנק לאומי.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"ע, 23 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: