מרגוליס ואח' נ' ברקין ואח'

החלטה

1. מונחת לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה, אשר הוגש על ידי המבקשים/התובעים (להלן: "המבקשים") כנגד המשיבים/הנתבעים (להלן: "המשיבים") בחודש ינואר 2012. בכתב התביעה המקורי צוין כי המבקשים הינם בעלי מחצית הזכויות בבניין המצוי ברחוב סוקולוב 40 ברמת השרון (להלן: "הבניין" ו/או "הנכס"), והמשיב 1 הינו הבעלים של המחצית השנייה של הזכויות. כתב התביעה המקורי מבוסס כולו על פסק דין של כב' השופטת אלמגור, עת כיהנה בבית משפט שלום (להלן: "פסה"ד בשלום"). בפסה"ד בשלום קבעה כב' השופטת אלמגור כי על המשיבים להשיב למבקשים סכומים אותם גבו ביתר מחברות הסלולר השונות בגין אנטנות שהוצבו על גג הנכס, מרכיב זה יקרא להלן: "תשלומי הסלולר" וכן חייבה את המשיבים בתשלום דמי שכירות עבור שימוש במשרד (להלן: "דמי השימוש עבור המשרד"). כתב התביעה המקורי מתבסס כאמור כולו על פסה"ד בשלום, כשמרבית סעיפיו נפתחים במילים : "על פי פסק הדין". הסכומים הנתבעים במסגרת כתב התביעה המקורי מבוססים אף הם על פסה"ד בשלום.

2.לאחר שהוגשה התביעה המקורית, הגישו המשיבים כתב הגנה וטענו בין היתר שהתביעה הוגשה טרם זמנה, כיוון שפסה"ד בשלום אינו חלוט והוגש עליו ערעור. בשל עובדה זו, הסכימו הצדדים, בדיון אשר התקיים בפניי ביום 13/5/12, לעכב את ההליכים עד לקבלת תוצאות פסק הדין בערעור. וכך קבעתי בסיום אותה ישיבה: "אין ספק כי הערעור התלוי ועומד ישפיע על גורל תיק זה. למעשה, התביעה כולה מבוססת על קביעות פסק דינה של כב' השופטת אלמגור, וכן דרך החישוב נסמכת על פסק הדין. התביעה מתייחסת לפסק הדין כאל פסק דין חלוט ולא כך הוא. לפיכך, טוב עשו הצדדים שהגיעו להסכמות הדיוניות. אזכיר כי תלוי ועומד תיק נוסף שהוגש על-ידי הנתבעים, וייתכן ודיון בערעור יביא לסיום התביעות כולן". (הדגשות שלי).

3.ביום 6/12/12 ניתן פסק הדין בערעור, אשר ביטל את קביעות בית המשפט השלום בכל הנוגע לתשלומי הסלולר (תשלום המהווה את החלק הארי של פסה"ד בשלום). בתמצית, בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבים לפיה החיוב שהושת על המשיבים התבסס על עילה שכלל לא נטענה בכתב התביעה (דיני שליחות). בקשת רשות ערעור אשר הוגשה לבית המשפט העליון – נדחתה.

4.לאחר שנדחתה בקשת רשות הערעור הגישו המבקשים את הבקשה שבפניי, במסגרתה מתבקש בית המשפט לתקן את כתב התביעה. הנימוק לבקשה נזכר בסעיף 4 שבה: "מכאן הצורך הברור לתקן את כתב התביעה הנדון, על מנת לבסס את התביעה על עילות אחרות ולא עילות נזקיות, או כאלה שנמצאו לא מתאימות על ידי הערכאות הקודמות" (הדגשות שלי). לבקשה צורף נוסח של כתב תביעה מתוקן וכן התצהיר התומך שהוגש חתום על עו"ד בן איון, ב"כ המבקשים בכתב התביעה המקורי. העילה הנטענת בכתב התביעה המתוקן המצדיקה לשיטת המבקשים את תשלומי הסלולר הינה הפרת אמון אותה חייב שותף במקרקעין כלפי שותפו. מוסיפים המבקשים וטוענים בבקשתם שהתיקון דרוש על מנת שביהמ"ש ידון בשאלות שנותרו שנויות במחלוקת.

5.בתגובה לבקשה לתיקון כתב תביעה טוענים המשיבים כי יש לדחות את הבקשה הן מטעמים פרוצדוראליים והן מנימוקים מהותיים. לשיטת המשיבים הבקשה הוגשה כשאין היא נתמכת בתצהיר של בעלי הדין-המבקשים אלא תצהיר של בא כוחם הקודם שלא ייצג אותם בתקופה בה בוצעו לכאורה המעשים מושא כתב התביעה, ולפיכך יש לקבוע שהבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך כדין. בנוסף טוענים המשיבים במישור הפרוצדוראלי שהבקשה והתצהיר אינם פרטים מהם הסעיפים בהם מתבקש תיקון ומהם התיקונים המתבקשים, ותחת זו הסתפקו המבקשים בהגשת כתב תביעה מתוקן והותירו למשיבים את מלאכת ההשוואה והשינויים. לגופו של עניין טוענים המשיבים שהמבקשים עותרים להוספת עילות בכתב התביעה המתוקן שנדונו זה מכבר בתביעה הקודמת ובכלל זה הפרת אמון, מרמה וכו'. דין עוולות אלו להידחות בשל מעשה בית דין; לחילופין, אם מדובר בטענות חדשות שלא נדונו בעבר הרי שיש לדחותן בשל התיישנות. הסכמי השכירות עם חברות הסלולר נחתמו בין השנים 2001 – 2004 ולפיכך אם חפצו המבקשים בהגשת תביעה בגין עילה חדשה היה עליהם להגישה לא יאוחר משנת 2011; המבקשים ביצעו קיזוז בפועל שמשמעותו מחיקת חלק בתביעה אלא שהסתירו זאת מביהמ"ש.

6. בתשובה לתגובה טוענים המבקשים כי עו"ד בן איון אשר הגיש את התצהיר התומך בבקשה משמש כנאמן המבקשים וקשור לנכס מושא התביעה; המחלוקות העובדתיות בין הצדדים הוכרעו ע"י ביהמ"ש השלום ואושרו בערעורים; עובדות היסוד אינן שנויות במחלוקת ומתקיים ביחס אליהן מעשה בית דין; עו"ד בן איון מכיר מקרוב את השתלשלות העניינים. המבקשים הינם תושבי חוץ אשר אינם צריכים להטריח עצמם לארץ לצורך הליכי ביניים הנסמכים על הליכים קודמים ולכן נכון היה שעו"ד איון יתן את התצהיר התומך בבקשה.

מוסיפים המבקשים וטוענים בתגובתם שמדובר בתיקון עובדות יסודי ולכן לא פורטו מספרי הסעיפים בהם בוצעו תיקונים, מה גם ואין נורמה המחייבת פירוט כזה, הדבר עלול להכביד על ביהמ"ש.

7.מבחינה מהותית טוענים המבקשים כי משניתנו פסקי דין שיש בהם להשליך מהותית על השאלות השנויות במחלוקת אין מנוס מתיקון כתב התביעה; המבקשים הודפים את הטענות למעשה בית דין והתיישנות. לטענתם הטענות שנטענו בעבר נסמכו על דיני נזיקין, קרי חובת אמון כחלק מביסוס יסודות העילה הנזיקית. מנגד, בכתב התביעה המתוקן מבוקש לטעון כי יחסים בין שותפים במקרקעין כשלעצמם יוצרים יחסי אמון. בית המשפט המחוזי לא קבע כי אין למשיבים חובת אמון מכוח יחסי שיתוף ואף לא קבע כי חובה זו לא הופרה הואיל ולא נדרש לכך על פי כתבי הטענות. בפסק הדין של ביהמ"ש העליון לא רק שהעילה הנוכחית לא נדחתה אלא אף נקבע כי התביעה נדחית משום שהטענה הלא הועלתה. לגבי טענת ההתיישנות טוענים כי יש למנותה ממועד הולדת העילה. מאחר שמרכיב בעילה, שהוא קבלת דמי השכירות באופן לא שוויוני, לא התקיים הרי שהעילה לא נולדה לפני 25.5.2008. טענת המשיבים להולדת התביעה בעריכת הסכמי השכירות הינה מוטעית ולא עלתה עם הגשת כתב התביעה בתיק הגם וטענה מסוג זה יש לטעון בהזדמנות הראשונה; באשר לטענה בעניין הקיזוז טוענים המבקשים שהמשיבים לא אישרו שלא יהיו להם טענות בקשר לקיזוז ולא ביקשו למחוק את חלק התביעה העוסק בכך ולכן מדובר באי הבנה.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה סבורה אני כי דינה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 מורה כדלהלן:

"92.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "

9. מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כדי שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי דין – נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי בד"כ התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי (אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 152-153).

10. ואולם, כאשר התיקון מוסיף עילה חדשה שהראיות להוכחתה שונות מהראיות בכתב התביעה המקורי קומץ ביהמ"ש את ידו במתן ההיתר: "מאחר שאין מתירים בדרך כלל תיקון שיש בו הוספת עילה חדשה או החלפת העילה בעילה אחרת, יש חשיבות להכריע בכל מקרה בשאלה אם מדובר בתיקון המתייחס לעילה הקיימת, אם לאו... כאשר הבקשה לתיקון אינה חורגת מהעילה המקורית, היסודית, גישת בית המשפט לבקשת התיקון היא ליברלית. המונח "עילה" לעניין התיקון מקבל את המשמעות הרחבה: "מגדירים את "עילת התובענה" הגדרה רחבה, הכוללת את העסקה או המעשה המובא לדיון" (גורן, עמ' 154).

11. בענייננו, מן ההיבט הפרוצדוראלי, לא הוגש תצהיר בעל דין והתצהיר של עו"ד איון אינו כולל את העובדות מושא התיקון. בהקשר זה נקבע שאין להסתפק בפירוט הנסיבות שהצריכו את התיקון אלא יש לאשר בתצהיר נוסף גם את העובדות עצמן אותן מבקשים לצרף או לשנות בכתב הטענות (ראו גורן עמ' 161 – 162). נוסף על כך, הבקשה אינה מפרטת את התיקונים המבוקשים ויש לברור את הסעיפים שתוקנו מתוך כתב התביעה המתוקן. לפיכך, סבורני כי מההיבט הפרוצדוראלי אין מקום להענות לבקשה, כיוון שאינה מפרטת את הסעיפים והתיקונים; אינה נתמכת בתצהיר בעל דין וחשוב מכל, אינה מפרטת ומנמקת מדוע לא נכללה העילה הנטענת בכתב התביעה המקורי. בנקודה זו איני סבורה שפסק הדין בערעור יכול להוות נימוק לתיקון כתב תביעה – פסק הדין בערעור כשלעצמו אינו מהווה עובדה חדשה. העובדה כי נדחו עילות משפטיות אינה מהווה צידוק לתיקון כתב תביעה, עריכת מקצה שיפורים והכללת עילות נוספות שלכאורה היו קיימות כבר בעת ניסוח כתב התביעה המקורי. אם תתקבל בקשת המבקשים, הדבר עלול לפתוח פתח להגשת תביעות חדשות, המבוססת על עילות אחרות, כל אימת שנדחית תביעה בעילה משפטית שהוגשה!

12. בנוסף ולחלופין, המבקשים הם שבחרו כאמור להגיש את כתב התביעה בהתבסס על פסק הדין שניתן בביהמ"ש השלום וזאת בטרם הפך הוא לחלוט. לאחר הגשת התביעה דנן הוגשו ערעורים ופסה"ד שונה. משכך, חלק עיקרי מכתב התביעה בתיק זה אינו רלוונטי עוד. התיקונים המבוקשים, לאור הליכי הערעור, מהווים עילה חדשה ותביעה חדשה זאת אף לגישת המבקשים עצמם: "בכל הקשור לעילה שעניינה חלוקה צודקת של דמי השכירות, כפי שצוין בסעיפים 4-5 לבקשה, אין מדובר בתיקון של עובדה כזאת או אחרת, אלא בתיקון יסודי, שבו למעשה שונו כל הטענות העובדתיות, בהתאם לקביעות סופיות של בתי משפט בהליכים קודמים" (סעיף 6 לתשובה לתגובה). על פי ההלכה שנזכרה לעיל, אין לאפשר במסגרת תיקון כתב תביעה הגשתה של תביעה חדשה המבוססת על עובדות חדשות.

13. מכל הטעמים הללו, איני נעתרת לבקשה לתיקון כתב התביעה. סבורני שמדובר במקצה שיפורים שנועד לעקוף את פסק הדין של ערכאת הערעור. אם אכן סברו המבקשים שעומדת להם עילה של הפרת יחסי אמון בין שותפים במקרקעין, היה עליהם לכלול עילה זו כבר במסגרת כתב התביעה המקורי שהוגש מטעמם ולא להוסיף עילות חדשות בהתאם להתפתחויות בערכאות השונות.

14.סוף דבר, הבקשה נדחית. המבקשים ישלמו למשיבים הוצאות משפט בסך 2,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. הצדדים יתייצבו לדיון הקבוע ליום 12.9.2013 בשעה 11:30. על הצדדים להשלים הליכים מקדמיים בכל הנוגע לעילה שנותרה לדיון (דמי השימוש עבור המשרד) ולהגיש כל בקשה בעניין זה לפחות 30 יום לפני הדיון.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים בדואר.