מרב יעל ואח' נ' שלום בוקר ואח'

פסק דין

באשר לתביעתם של התובעים, לקבל סכום של 10,000 ₪ בגין שטר הביטחון המצוי אצל הנתבע, אני קובע כי התובעים לא זכאים לקבל אף אגורה בגין שטר זה מאחר שהשיק לא הוצג לפרעון ולא נפרע, כך שלא נגרע מהתובעים סכום של 10,000 ₪, לכן אין הם זכאים לתבוע מהנתבע סכום של 10,000 ₪.

באשר לסכום של 1,750 ₪ הרי לפי גרסת התובעים הנתבע אמר להם שהם צריכים לשלום את הסכום הזה כי זה סכום של עו"ד.

לעומת זאת לפי גרסת הנתבע, הם שילמו לו את הסכום הזה כי נכנסו לדירה בפועל 14 יום לפני מועד הכניסה המקורי.

בעניין שבפניי כאמור קיימות 2 גרסאות הסותרות זו את זו ואשר אינן מתיישבות זו עם זו.

בדקתי ושקלתי היטב את הרושם שעשה עלי כל אחד מהעדים בנקודה זו שהעידו בפניי ואת מידת המהימנות שיכול ומוכן אני לייחס לדבריהם, ובסופו של דבר הגעתי למסקנה כי אין אני יכול להעדיף את גרסת התובעים על פני גרסת הנתבע ולהפך.

על פי הכלל המוציא מחברו עליו הראייה, היה על התובעים להוכיח שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתם לעניין הסכום של 1,750 ש"ח.

מאחר שאין אני יוכל להעדיף את גרסת התובעים על גרסת הנתבע ולהפך, הרי שהתובעים לא הוכיחו בפניי שמאזן ההסתברות נוטה כדי 51% ויותר לטובת גרסתם.

לכן אני קובע כי התובעים לא הרים את נטל הראייה המוטל על שכמו ולא הוכיח את תביעתו כמידת ההוכחה הדרושה שמגיע להם סכום של 1,750 ₪.

באשר לסכום של 1,887 ₪ בגין חוב חשמל וכן סכום נוסף בגין מים, אני מאמין לתובעים כי זה סכום שהם שילמו עבור חשמל ואשר אותם לא היו צריכים לשלם ואני מקבל את דבריהם בנקודה זו.

לסיכומו של דבר אני דוחה את תביעת התובעים לעניין הסך 10,000 ₪ וכן את הסכום של 1,750 ₪,

ומקבל את תביעתם בגין הסך של 1,087 ₪ ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים סכום של 1087 ₪

כאשר סכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 30.8.09 ועד למועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלם הנתבע לתובעים הוצאות משפט ואגרת משפט בסך של 250 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

לעניין התביעה שכנגד, מקבל אני דברי עדת התביעה שראתה את הדירה לפני שהתובעים קיבלו אותם וראתה שהיא הייתה במצב לא טוב, היא לא הייתה נקיה והיו בה כל מיני פגמים. מקבל אני את עדותה של עוזרת הבית, שאין להם כל קשר לתובעים מלבד העובדה שנשכרה לנקות את הדירה. שהעידה בפניי שהיא ניקתה עם התובעת את הדירה בצורה כזו שהדירה הייתה מבריקה, והם עבדו 10 שעות במקום 4 דירות.

לעניין הנזקים שלפי הנטען בתביעה שכנגד גרמו התובעים לנתבע, הרי שהתובע משתית את חוו"ד ההנדסאית של המהנדס אדלר מרדכי.

בדקתי ושקלתי היבט את חוו"ד, והגעתי למסקנה שאין אני יכול ומוכן לייחס את מלוא המהימנות הדרושים לקביעת ממצא על יסוד חוו"ד. נראה לי כי המהנדס לא היה אובייקטיבי בעת עריכת חוו"ד, והוא כבר פסק למשל בסעיף 1 שקירות הבית עם הכתמים ולכלוך בחלקם כתמים שנבעים עקב ניסיון השוכרים לתקן נזקים. מומחה אובייקטיבי לא יכול לכתוב מי גרם לנזק ואיך הוא גרם אותו, הוא יכול לכל היותר לכתוב שנגרם נזק ואיך נגרם, אבל מומחה שקובע שהשוכרים הם שגרמו לכתמים אלו בניסיון לתקן את הנזקים, נראה לי כמומחה שאיננו אובייקטיבי. הדברים חוזרים גם בנוגע לסעיף הפיתוח, שוב קובע המומחה בחוסר אובייקטיביות מוחלט- שהשוכרים לא טיפלו בדשאים והם ייבשו וקמלו. כיצד יודע המומחה שהשושכרים שלא טיפלו בדשאים ולכן ייבשו וקמלו? הוא קבע דיעה לא אובייקטיבית, וכך לא פועל מומחה אובייקטיבי. לכן בבואי לקבוע את מידת המהימנות והמשקל שיש לייחס לדברי המומחה ואת מידת האובייקטיביות שיש לייחס לדבריו, הגעתי למסקנה שאין אני יכול לייחס למומחה ולחוו"ד שלו את מידת האובייקטיביות הנדרשת ממומחה סביר. נראה לי שבעניין זה נקט המומחה דעה לא אובייקטיבית בקובעו קביעה מוחלטת כיצד הזיקו השוכרים במספר מקרים לדירה. ולכן אינני מוכן לייחס לאמור בחוו"ד את מלוא המשקל והמהימנות כדי לקבוע ממצא ואני מחליט שלא לקבל חוו"ד.

לכן כל האמור לעיל, דינה של התביעה שכנגד להידחות.

לכן, לסיכומו אני מחליט לדחות את התביעה שכנגד של הנתבע.

זכות ערעור תוך 15 יום בבית משפט מחוזי בבאר שבע.