מראחלה נ' מדינת ישראל

החלטה

1.לפניי בקשה לעיכוב ביצוע רכיב הפסילה מהחזיק רישיון נהיגה שהוטל על המבקש בגזר הדין שניתן על ידי בימ"ש השלום לתעבורה מחוז המרכז (כב' השופטת ל.שמאי-שלזינגר) מיום 27.7.10 בתיק ת"ד 35226/07.

2.המבקש הורשע על פי הודייתו בבימ"ש קמא בעבירות של נהיגה בקלות ראש ונהיגה במהירות מופרזת, במסגרת הסדר טיעון, שלפיו תוקן כתב האישום, באופן שנמחקה עבירת גרימת מוות ברשלנות, וכתב האישום תוקן כאמור.

אשר לעונש, הוסכם במסגרת הסדר הטיעון כי המשיבה תעתור לפסילת רישיון נהיגה למשך 3 שנים (בניכוי הפסילה המנהלית), כאשר לב"כ המבקש נשמרה האפשרות לעתור לכך שתקופת הפסילה שתושת תעמוד על זו שריצה המבקש עד יום גזר הדין (10 חודשים ו – 3 שבועות).

3.בית משפט קמא כיבד את הסדר הטיעון, אם כי יוער כי בגזר הדין, בו התייחסות לפרטי הסדר הטיעון, לא פירט בית משפט קמא את ההסכמה במלואה, במובן זה שלא ציין כי הוסכם שב"כ המבקש יוכל לעתור לתקופת פסילה כמניין ימי הפסילה שריצה בפועל.

על המערער הוטלו אפוא העונשים, כדלקמן:

א.קנס בסך 1,500 ₪.

ב.8 חודשי פסילה מותנית לתקופה של 3 שנים.

ג.7 חודשי מאסר על תנאי לשלוש שנים, בתנאים שנקבעו בגזר הדין.

ד.30 חודשי פסילת רישיון בפועל, בניכוי הפסילה שריצה המבקש.

4.ב"כ המבקש עותר לעכב את ריצוי רכיב הפסילה, בטענה כי העונש שהוטל על המבקש חמור, גם אם הוא בא בגדר הסדר הטיעון, באשר עבירת גרימת המוות נמחקה. בנוסף, היפנה את בית המשפט לכך שבזמנו הוחזר למבקש רישיון הנהיגה שלו, ואף בימ"ש קמא עיכב את רכיב הפסילה עד יום 19.8.10. הואיל והערעור נקבע לשמיעה ליום 10.10.10 – כך ב"כ המבקש – לא ייגרם כל נזק אם המצב יושאר כפי שהוא, וזאת גם בהתחשב בנסיבות האישיות שפורטו.

5.ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, מטעמים אלה:

א.העונש שהוטל הוא במסגרת הסדר הטיעון, ואף מתיישב עם מדיניות הענישה.

ב.לעורר עבר תעבורתי מכביד, ואף צבר לחובתו הרשעות נוספות לאחר שהוחזר

לו רישיון הנהיגה.

ג.הפגיעה שעלולה להיגרם למבקש אם בקשתו לא תיעתר, אינה שקולה לפגיעה שעלולה להיגרם כתוצאה מהיעתרות לעיכוב ביצוע רכיב מאסר.

6.לאחר ששקלתי את כל השיקולים, החלטתי להיעתר לבקשה.

אשר לסיכויי הערעור - בעניין זה הדין עם המשיבה, באשר לכאורה מדובר בענישה שהיא במסגרת הסדר הטיעון שהיא בגבולות הסדר הטיעון, והיא מתיישבת עם מדיניות הענישה (ראה למשל רע"פ 4740/09, חסאם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 30.8.09). זאת ועוד, למבקש עבר תעבורתי מכביד, ואף צבר לחובתו הרשעות נוספות.

יחד עם זאת, רישיון הנהיגה הוחזר בזמנו למבקש (ביום 28.3.08), ובמסגרת גזר הדין, היה נכון בימ"ש קמא לעיכוב נוסף של הפקדת רישיון הנהיגה. בנוסף, נקבע מועד מוקדם לשמיעת הערעור – ליום 10.10.10, ואני סבורה כי בהתחשב בנסיבות האישיות שנשטחו בפניי (מחלת אשתו של המבקש והעובדה כי מדובר בתקופת חג הרמדאן), ניתן להיעתר לבקשה, ולו מטעמים הומניים.

הנני מעכבת אפוא את רכיב הפסילה עד יום 10.10.10, או עד החלטה אחרת.