מקרוב נ' מדינת ישראל

החלטה

בתאריך 23.2.11 קצין מוסמך פסל המבקשת מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 60 יום, עקב מורעבותה בתאונת דרכים מיום 22.2.11 בצומת השופטים שדרות חן בת"א.

לפני מונחת בקשת המבקשת לבטל הפסילה המנהלית, בטענה שאין די ראיות שתבססנה את הגשתו של כתב אישום נגדה, כאחראית לתאונה

לאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים ולאחר שעיינתי בתיק החקירה מס' 619/11 של המשיבה, הגעתי למסקנות כדלקמן:

1.גורל הבקשה יוכרע על פי קיומן של ראיות לכאורה להגשת כתב אישום מצד אחד, ומצד שני, מסוכנות המבקשת כלפי ציבור המשתמשים בדרכים, אם אקבל בקשתה ואבטל צו הפסילה.

2.אשר לקיומן של ראיות לכאורה – על פי חומר החקירה עולה, כי המבקשת פנתה מרחוב השופטים שמאלה לשד' ח"ן ולאחר שחצתה בפסוקת השדרה פנתה שמאלה ופגעה בהולכת רגל שחצתה את הכביש שד' ח"ן במעבר חציה מימין לשמאל כיוון נסיעתה. עולה בדבריה בהודעה, כי לא הבחינה בהולכת הרגל בעוד מועד מאחר ומבטה היה נתון לצד ימין לתנועה המתקרבת לשד' ח"ן ולכן, לא הבחינה בהולכת הרגל, על מעבר החצייה בטרם פגע בה. לראשונה הבחינה בה רק עם הפגיעה וגרמה לה חבלות יבשות. לחומר הנ"ל מצטרפת גם ההודעה של הולכת הרגל, אשר מאמתת נסיבות אלה כי ירדה לכביש והייתה על מעבר החצייה בעת שנפגעה ע"י רכב המבקשת.

מכן, שיש ראיות ולא רק לכאורה להגשת אישום נגד המבקשת בגין אי ציות לתקנה 67 לתקנות התעבורה, אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חצייה, דהיינו, אי מתן אפשרות להשלים החצייה בבטחה, בצרוף סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה, עקב החבלות שנגרמו להולכת הרגל.

3.אשר לעבר התעבורתי של המבקשת – המבקשת ילידת 1971, קיבלה רישיונה לנהיגה רק בשנת 2004 ושנה לאחר מכן, הייתה מערובת בתאונת דרכים, בגין אי ציות לתמרור ב-37 במשולב עם סעיף 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה.

כמו כן, בעברה, עבירת חגורת בטיחות ופניית פרסה אסורה ודי בהן כדי להעיד כי יש מסוכנות בהמשך נהיגתה.

4.אשר לחומרת נסיבות המקרה – מי שנוהג ברכב מנועי וחוצה שדרה שכל צד שלה מבטא כיוון נסיעה יחודי, חייב יתן דעתו לשני צידי דרכו ולהבחין בעוד מועד בקיומם של הולכי רגל בעיצומה של חציה במעבר חצייה ולא רק ליתן זכות קדימה לכלי רכב הקרבים אליו בצד ימין, כפי שנהגה המבקשת בפני, עת לא נתנה דעתה למצוי משמאלה על מעבר החצייה.

אני סבור, שבכך הפגינה מסוכנות בנהיגתה.

5.זה מקרה שני של המבקשת במעורבות בתאונת דרכים בה נפגע אדם אפילו פגיעותיו הם פגיעות יבשות ואני סבור, שזה המקום שיש להחיל את הלכת "הצינון" על פי פסק דין רבינא על מנת שהמבקשת תשקול צעדיה לעתיד ותתקן דרכיה בנהיגה, תוך מתן תשומת לב למצוי בדרך לפניה.

6.סוף דבר – על סמך האמור לעיל, לא מצאתי כל פגם בהחלטת הקצין הפוסל ואני דוחה הבקשה.

ניתנה והודעה היום א' אדר ב תשע"א, 07/03/2011 במעמד הנוכחים.

יצחק גרטי, שופט בדימוס

קלדנית: א.כ.

הוקלד על ידי: אתי כרמי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: