מקסימוף נ' עירית מודיעין

פסק דין

1.לפנינו ערעור על החלטת כב' הרשם אורי פוני מיום 2.9.13 בתיק 29608-04-10, אשר בה נדחתה בקשת המערער לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד מחמת אי התייצבותו של המערער (להלן – ההחלטה).

2.יצוין, כי עם הערעור הגיש המערער גם בקשה לעיכוב ביצוע ההליכים עד להכרעה בערעור, וזאת לאור העיקולים שהוטלו על חשבונו.

בקשת המערער התקבלה בהחלטה מיום 21.10.13.

3.פסק הדין נשוא ההחלטה ונשוא הערעור שלפנינו מתייחס לבקשה לביצוע תביעה, בהתאם לסעיף 81א(1) לחוק ההוצאה לפועל, שהגישה המשיבה (להלן – העיריה) נגד המערער בתיק 29608-04-10 ביום 30.9.04 (להלן – התביעה).

התביעה מתייחסת לחובות של המערער לעירייה בשל ארנונה, אספקת מים, היטל ביוב, והיטל שמירה.

4.המערער הגיש התנגדות לתביעה, אולם בהעדר התייצבות מטעמו לדיון שנקבע בפני כב' הרשם ליום 28.11.12 – נדחתה בקשתו.

יצוין, כי במסגרת ההתנגדות הודיע המערער כי כתובת מגוריו היא רחוב ריינס 10 בני ברק, וההזמנה לדיון נשלחה לכתובת האמורה.

5.ביום 28.01.13 עתר המערער לביטול ההחלטה בדבר דחיית ההתנגדות וטען, בין היתר, כי הוא מתגורר ברחוב מהרי"ץ 51/12 מודיעין עלית, וזאת החל ביום 07.2.11, ולכן ההזמנה לדיון נשלחה לכתובת שגויה.

6.בדחותו את הבקשה בהחלטה נשוא הערעור שלפנינו, קבע כב' הרשם כי ככל שהמערער שינה את כתובתו – הייתה מוטלת עליו החובה למסור הודעה לבית המשפט, ומשלא עשה כן – אין לו להלין אלא על עצמו ולשאת בתוצאות מחדלו.

כב' הרשם הוסיף, בעמ' 2 להחלטה שורות 16-18:

"... הנתבע באופן קבוע בבקשותיו אינו טורח לציין את כתובת מגוריו העדכנית אלא מסתפק בציון מספר טלפון בלבד, וזאת בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבות כל בעל דין לציין את כתובתו המעודכנת".

7.לעניין סיכויי הגנתו של המערער ציין כב' הרשם בהחלטה (עמ' 2 שורות 22-30) כי המערער לא נקט בהליכים המתאימים על מנת לתקוף את החלטת העירייה, ועל כן אין כל תועלת בביטול פסק הדין הואיל וטענותיו של המערער ממילא דינן להתברר בפני העירייה ולא בפני בית המשפט.

8.לאחר עיון בכל טענות הצדדים – הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, כפי שיובהר להלן.

9.תקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן – התקסד"א) קובעת כדלקמן:

"בהליך שניתן בו מען להמצאת כתבי בי-דין, יכול שתהא ההמצאה במסירת הכתב לפי אותו מען, וכל עוד לא הודיע בעל דין, בהודעה בכתב לבית המשפט, על שינוי במענו, יראו כל כתב שהומצא לפי המען האמור כאילו הומצא כראוי".

תקנה 480 לתקסד"א מטילה חובה על בעל דין ליתן הודעה בכתב לבית המשפט, בדבר שינוי מענו להמצאת כתבי בי-דין.

ככל שלא מוגשת הודעה מעין זו, יראו כל כתב בי-דין שהומצא לפי המען שנמסר, כאילו הומצא כראוי (ראה והשווה סעיף 57ג' לפקודת הראוי [נוסח חדש] התשל"א – 1971).

10.משלא פעל המערער על פי תקנה 480 לתקסד"א, הן לעניין משלוח הודעה בדבר שינוי כתובת והן לעניין ציון כתובת מגוריו העדכנית על כתבי בי הדין שהוגשו על ידו – אין לו להלין אלא על עצמו ועליו לשאת בתוצאות מחדליו, כפי שקבע כב' הרשם בהחלטה.

11.אדם שבאופן שיטתי מזלזל בחובותיו כלפי בית המשפט ומפר את הוראות התקסד"א אינו רשאי לצפות שבית המשפט יושיט לו סעד.