מקסימוב נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

ערעור זה נסוב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 18.10.12 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למערערת נכות צמיתה בשיעור 10% בגין כאבי גב, שהוכרו כנובעים מעבודתה. כן נקבע, כי אין מקום להפעלת תקנה 15.

בין הצדדים התנהלו הליכים קודמים, בעניין נכותה של המערערת מעבודתה, וניתנו מספר פסקי דין. הוועדה נשוא ערעור זה התכנסה בעקבות פסק דין שניתן בתיק 845-08-11 ביום 24.1.12, שזו לשונו:

"1. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לערערים (תחום נפגעי עבודה) על מנת שתתייחס לחוות הדעת של ד"ר שטיינברג מיום 24/4/2009 ולחוות הדעת המשלימה מיום 2/6/2010.

2. כמו כן, הוועדה תתייחס לתעודות המחלה ותשקול קביעת נכות זמנית בגינן.

3. מאחר והוועדה מציינת כי "להזכיר הדיסק היה בין L5 ל-S1" תתייחס הוועדה לממצא בבדיקת T.C. מיום 25/11/2009 המעיד על בלט בדיסק אחורי בגובה L4-5 הגורם ללחץ על שק טקאלי, ותשקול אם יש בכך כדי לשנות עמדתה לגבי התלונה על שינוי התחושה.

4. הוועדה תדון בהפעלת תקנה 15.

5. הוועדה תנמק החלטתה ובין היתר תשקול מחדש עמדתה לגבי הנכות האורטופדית והניאורולוגיה בהתאם לאמור לעיל.

6. המערערת ובא כוחה תוזמן לטעון בפני הוועדה."

במסגרת התדיינות ממושכת בין הצדדים לתיק, ובסיועו של בית הדין, הושגה בין הצדדים הסכמה חלקית, לפיה עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים, על מנת שזו תתייחס לתעודות המחלה של המערערת ותשקול קביעת נכויות זמניות בגינן. כמו כן הוסכם כי הוועדה תשקול שוב הפעלת תקנה 15 ותנמק קביעתה בהקשר זה, לאחר מתן זכות טיעון למערערת.

הצדדים נותרו חלוקים בשאלה מרכזית אחת, היא שאלת הרכב ועדת הרשות עמה נועצה הוועדה לעררים לעניין הפעלת תקנה 15. לעמדת המערערת, בנסיבות העניין קיים מקום להחלפת הרכב ועדת הרשות ואילו לעמדת המשיב, אין מקום לשינוי ההרכב.

לטענת המערערת, לאור ריבוי ההליכים בעניינה בעבר, והעובדה כי ועדת הרשות תתכנס בשלישית להכריע בעניינה, קיימת הצדקה להחלפת הרכב הוועדה. עוד טוענת המערערת כדלהלן:

בפני ועדת הרשות הונחו טענותיה של המערערת בכתב, במכתב מפורט. כמו כן, התבקשה ועדת הרשות לדון בחלופת הגיל. הוועדה כלל לא התייחסה לחלופת הגיל ונשמטו החלטתה נושאים המוזכרים במכתב ב"כ המערערת.

ועדת הרשות בחנה את השפעת הנכות על עבודת המערערת באופן טכני ולא באופן מהותי והתעלמה מהאמור במכתבי המעסיק של המערערת. משמדובר בוועדה הבוחרת להתעלם מהנתונים פעם אחר פעם, קיים מקום להחלפת ההרכב.

המשיב מתנגד להחלפת הרכב ועדת הרשות, מן הטעמים העיקריים הבאים:

ועדת הרשות הינה ועדה מייעצת ולא מכריעה. ההכרעה הסופית הינה בסמכות הוועדה הרפואית לעררים ולמערערת ניתנת זכות מלאה לטעון בפני הוועדה ולהשפיע על החלטותיה. המערערת אף תוכל להעלות טענות בכתב בפני ועדת הרשות.

ועדת הרשות התכנסה פעמיים ודנה בעניינה של המערערת. המערערת לא התייצבה בפני הוועדה ואין כל סיבה לחשוד במשוא פנים או הינעלות של הוועדה ולפסטות מדרך המלך ולהורות על שינוי הרכב הוועדה.

דיון והכרעה

במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 (1999).