מקמלאן נ' מדינת ישראל רשות המיסוי מס שבח

החלטה

לפניי המרצת פתיחה אשר הוגשה נגד המדינה, בגדרה עותרת המבקשת כי בית המשפט יצהיר: "שאישור לרישום בפנקסי המקרקעין, שהוצא ביום 21/02/95 על ידי סויסה קטי (להלן – "האישור") אינו כדין על פניו". האישור האמור מתייחס למקרקעין המצויים ברחוב הערבה 8 בגבעת זאב. התובעת טוענת, כי מחצית המקרקעין הייתה בבעלות הוריה וכי אחרי גירושיהם ניתן בבית הדין הרבני צו לפיו חלקה של האם במקרקעין הועבר לתובעת ולאחיה. ברקע הדברים עומד סכסוך ארוך שנים בין אבי התובעת – דניאל מקמלאן – לבין דודה – יעקב מקמלאן.

לאחר הגשת התובענה הגישה המדינה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה והעדר יריבות, ומחמת חוסר סמכות עניינית. המבקשת השיבה לבקשה והמדינה השיבה לתשובה, אולם ביני לביני הגישו האב דניאל והדוד יעקב בקשות להצטרף להליך כמשיבים. המבקשת לא הגיבה לבקשות שהגישו אביה ודודה למרות שניתנו לה הזדמנויות לעשות כן.

דין הבקשה לצירוף משיבים להתקבל, וזאת משני טעמים; ראשית, משום שהמבקשת לא התנגדה לצירופם. ושנית, משום שמן המסמכים שהוגשו עולה כי שורשיה של התובענה נטועים בסכסוך ארוך שנים בין אביה של המבקשת לבין דודה, וכי כל פסק דין שיינתן בתובענה, לכאן או לכאן, עשוי להשפיע על האב ועל הדוד.

משעה שהתקבלה הבקשה לצירוף משיבים יש להיעתר גם לבקשת המדינה להעברת התובנה לבית המשפט לענייני משפחה, כיוון שמדובר ב"תובענה אזרחית... שעילתה סכסוך בתוך המשפחה", כלשון חלופה (2) בהגדרת "ענייני משפחה" שבסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995, ומשום שאביה של המבקשת אשר צורף כמשיב הינו "בן משפחה" כהגדרתו של מונח זה באותו סעיף. להשלמת התמונה אציין כי כבר התנהלו בין הצדדים הליכים בבית המשפט לענייני משפחה. אני ער לכך שהמדינה איננה בגדר "בן משפחה" של המבקשת, ברם ברור מן המסמכים שהוגשו כי לא המדינה היא בת הפלוגתא האמתית של המבקשת אלא אביה ודודה. במצב דברים זה, ולנוכח העובדה שהמדינה היא זו שמבקשת להעביר את התובענה לבית המשפט לענייני משפחה, אני נעתר לבקשה.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בית המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 אני מורה על העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ג, 21 מרץ 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: