מקמילן נ' עמר

פסק דין

עניינה של תביעה זו היא בשטר שהוגש להוצאה לפועל ובקשה להתנגדות לביצוע שטר אשר התקבלה. ביום 1.6.2009 חתמו הצדדים על הסכם שכירות לדירה ברחוב קריית יערים 8/3. ההסכם הינו מתאריך 1.9.2009 ועד 31.8.2010. הנתבעת נתנה לתובע שיק בטחון על סך 15,000 ₪ להבטחת קיום חיוביה לפי ההסכם. שיק הבטחון הוא השיק נשוא תביעה זו.

התובע טוען כי הנתבעת הפרה את ההסכם מן הסיבות הללו: היא לא הודיעה על עזיבתה בכתב, בהתאם לחוזה. כמו כן היה עליה לדאוג לדייר חלופי משום שהחוזה לא הסתיים, לנקות את הדירה לסייד אותה ,להמציא אישורי סילוק חובות ולהחזיר את המפתח. בשל כך נגרמו לתובע נזקים כלכליים ובין היתר העובדה שהדירה הייתה פנויה 3 חודשים. מסיבות אלו החליט התובע להפקיד את שיק הבטחון על סך 15,000 ₪.

הנתבעת טוענת כי שיק הבטחון שניתן על ידה להבטחת התחייבויותיה ניתן על הסכם שכירות אחר שנחתם ביום 19.2.2008 ומתייחס לתקופת שכירות אחרת שמיום 1.3.2008 ועד 31.8.2008. להסכם השני לא ניתן שיק. בנוסף לכך היא טוענת כי בתחילת חודש פברואר 2010 הוסכם בינה לבין מר מקמילאן על קיצור תקופת השכירות כך שהיא תסתיים ביום 15.2.2010 וכך גם התחייבויותיה על פי ההסכם, וזאת בשל פרידת הנתבעת מבן זוגה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים על רקע מכלול הראיות הגעתי למסקנות כדלקמן:

טענות מקדמיות:

1. ייצוג התובע (שהינו בגיר) על ידי אביו:

הנתבעת טוענת כי יש לדחות את התביעה על הסף משום שאין הרשאה בכתב מן התובע כי הוא מאשר לאביו לייצגו ועל כן הוא אינו עומד בדרישות סעיף 28 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 הקובעות כך:

"ההרשאה תהא בכתב חתום ביד בעל הדין המרשה ותצורף לתיק"

אביו של התובע העיד כי הוא בעל הזכויות בנכס ולעניין יפוי הכח הוא טוען כך:

"אני לא זקוק לייפוי כח מבני כי בגוף ההסכם הסכימו שני הצדדים שאני

אייצג את בני"

(ע"מ 3 שורה 18 לפרוטוקול בית המשפט).

בספרו של אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית , ע"מ 48 רשום כך:

"תובע (או נתבע) אחד יכול להיות מורשה של התובעים (הנתבעים) האחרים, על פי הוראת תקנה 28. כדי לפעול על פי התקנה יש להצטייד תחילה בהרשאה מהאחרים. בהיעדר הרשאה ניתן לפעול על פי תקנה 29 וראה לעניין זה ע"א 187/76 מטר נ' שופאני, פ"ד לא(3)177."

לאור האמור לעיל ובהתאם לתקנה א29:

"ככל שיורה בית המשפט או הרשם בכל מקרה ומקרה"

נראה כי העניין בשיקול דעת בית משפט ולפיכך במקרה דנן אני קובע כי מכיוון שאביו של התובע הוא בעל הזכויות בנכס ומכיוון שבין הנתבעת לבין אביו של התובע התנהל המשא ומתן לעניין שכירת הדירה וכן לעניין עזיבת הדירה לפני תום החוזה, נראה כי הייתה הסכמה לניהול העניינים על ידו , לרבות ניהול המשפט, למרות שהיה עליהם לצרף הרשאה רשמית בכתב.

2. התובע אינו אוחז בשטר כדין:

הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח כי מתקיימות יסודות העילה השטרית, שכן השיק שהוגש לביצוע אינו מתייחס לתקופת השכירות שבגינה מוגשת התביעה, שהיא למעשה תקופת השכירות על פי ההסכם השני. השיק שהוגש הוא על פי ההסכם מיום 1.6.2009 (צורף כנספח ג' לתצהיר עדותה הראשית של הנתבעת ההסכם השני הוא מיום 1.9.2009 ועד 31.8.2010.