מקלדה סלימאן נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

החלטה

לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי אחר או נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר בפגיעה בכפות הידיים ובאצבעות שנגרמה לו הן לפי תורת המיקרוטראומה והן לפי מחלת מקצוע.

ההליכים בתיק עד כה

בדיון מיום 6/2/2011 קבענו את התשתית העובדתית בתיק ומינינו את פרופ' פעילן לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.

יצוין כי עם מינויו של פרופ' פעילן למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.

בתאריך 12/4/2011 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין מחלת התובע ובין עבודתו. בחוות הדעת קבע המומחה כי התובע סובל משינויים ניווניים על רקע תחלואתי רגיל וחלקם לאחר טראומה. כמו כן, נקבע כי לא אובחנו אצל התובע הפגיעות האופייניות לשימוש ממושך בקומפרסור.

בתאריך 26/4/2011 הוגשה בקשת התובע להפנות למומחה שאלות הבהרה. בתאריך 29/5/2011 ניתנה החלטת בית הדין לפיה המומחה ישיב לשאלות 1-3 כנוסחן, ונוסח השאלות 4-5 ישונה, כך שהן יחולקו למספר שאלות משנה.

בתאריך 27/6/2011 התקבלו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ובתאריך 29/12/2011 לאחר קבלת חוות הדעת והתשובות לשאלות ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר / נוסף. עיקר הטעמים עליהם ביסס התובע את בקשתו זו הם:

קביעותיו של המומחה סותרות זו את זו.

התובע מטיל דופי במומחיותו של המומחה. כך לדוגמא: המומחה אינו יודע להבדיל בין רטט כל גופי לבין רטט בכפות ידיים.

בתאריך 16/1/2012 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה אחר/נוסף מהטעם שחוות הדעת של המומחה היא חד משמעית ואין בה כל סתירה. לטענתו, המומחה הסביר כי עבודה ברטט יכולה לגרום לשינויים ניווניים במפרקים מסויימים. אולם אצל התובע לא נמצאו שינויים ניווניים במפרקים אלה.

לטענת הנתבע, המומחה מתייחס אך ורק לממצאים ולמסמכים המומצאים לו. גם העובדה שהמומחה כותב כי לא הומצאו מסמכים התומכים בקשר פתופיזיולוגי בין תנאי העבודה של התובע ובין מחלתו, מחזקת את חוות הדעת ומצביעה על כך שהיא מבוססת.

דיון והכרעה

בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10., גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10.

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.