מקום לימודים בשנת תש"פ

בפני בית הדין תביעה להכרעה במחלוקת בין הצדדים באשר למקום הלימודים הראוי לבתם בשנת הלימודים תש"פ, עקב פתיחת בית ספר חדש במועצה המקומית [...], ופיצול צפוי בין ילדי היישובים שבהם מתגוררים הצדדים.

בית הדין השקיע מאמץ רב בניסיון להביא את הצדדים להסכמה בסוגיה רגישה זו, אך לשווא. כל אחד מן הצדדים נחוש בדעתו, וטוען כי האפשרות היחידה הראויה לילדה היא האפשרות שבה הוא מצדד. בטרם ייגש בית הדין להכרעת הדין בעניין זה, בית הדין רואה לנכון להעיר לצדדים על התנהלות זו, הבאה לידי ביטוי גם בשגרת חייה של הילדה, במיוחד בתקופת חופשת הקיץ. בית הדין מתרשם כי המאבקים בין הצדדים מביאים את התפתחותם התקינה של ילדיהם אל פי התהום. יש לקוות שרק אל פי התהום הגיעו, ועדיין לא נגרם לילדים נזק בלתי הפיך ממאבקיהם המיותרים של ההורים. בית הדין קורא לצדדים לחזור אל דרך המלך בטיפול בילדיהם, דרך שעיקרה הבנה והפנמה אמיתית של הצורך הדחוף לזנוח את העיסוק במלחמות משפטיות מיותרות, ולהתמקד סוף סוף בעיקר: דאגה לשלומם, לשלוותם ולטובתם האמיתית של הקטינים.

• רקע עובדתי ומשפטי

מכאן לגופו של ענין. הצדדים נישאו כדמו"י אור ליום ב' בחשון תשע"ג (17.10.2012) ולהם שני ילדים, בן יליד שנת 2014 ובת ילידת שנת 2012. הבת עולה לכתה ב' לשנה"ל תש"פ ומקום לימודיה בשנת הלימודים הבאה הוא נשוא החלטה זו.

הצדדים התגרשו ביום י"ח באדר ב' תשע"ט (25.3.2019). בהסכם הגירושין, אשר קיבל תוקף פסק דין בבית הדין ביום 18.3.2019, נקבע כי משמורת הילדים תהיה משותפת. עוד נקבע בהסכם כי לאחר שתתקבל חוות דעת ממכון "שלם" [אשר אליו הופנו הצדדים בהסכמתם, בהחלטת בית הדין בהרכבו הקודם מיום 27.6.2018], יוכל כל צד להגיש בקשה לדיון בשאלת המשך המשמורת.

במסגרת פסק הדין המאשר את הסכם הגירושין קרא בית הדין לצדדים "לפתוח דף חדש בתקשורת ההורית ביניהם, תוך הסתייעות בשלב הראשון במתאמת ההורית, ולאחר מכן בכוחות עצמם".

מאז פסק הדין הנ"ל דן בית הדין בכמה עניינים הקשורים לשגרת חייה של הבת.

במשך השנים גרו הצדדים יחדיו ב[א'], עד שנפרדו והאם עברה לגור ב[ב']. שני היישובים נמצאים בשטח המועצה האזורית [...]. המרחק בין שני היישובים הינו כ-25 ק"מ.

במועצה האזורית [...] קיים בית ספר הנקרא [ב"ס]. בית הספר נמצא ב[ג'], כ-10 ק"מ מ[א'] [מקום מגורי האב], וכ-15 ק"מ מ[ב'] [מקום מגורי האם]. בית ספר זה מכיל בכל שכבה כמה כיתות. הכיתות מסודרות כך שבכל כיתה נמצאים ילדי אותם יישוב או יישובים קרובים זה לזה גיאוגרפית, כדי שהחברה שבכיתה תהיה דומה לחברה בסביבת הבית. ילדי [א'] נמצאים בכתה אחת וילדי [ב'] נמצאים בכתה אחרת.

האם רשמה את הבת בשנת תשע"ט לכתה שבה נמצאים ילדי [ב']. האב לא הגיש לבית הדין בקשה בעניין זה, כך שבמשך שנת הלימודים תשע"ט למדה הקטינה בכיתה עם ילדי [ב']. באשר לבן, ניתנה החלטה מפורשת ע"י בית הדין בהרכבו הקודם, ביום ג' באב תשע"ח (15.7.2018), כי אין לבטל את הרישום שרשמה האם לגן ב[ב'].

לקראת רישום הילדים לשנת תש"פ, הודיעה מחלקת החינוך של המועצה אזורית [...] בחוזר להורים, שהואיל ובית הספר גדל ונתרבו בו התלמידים, לפיכך בכוונת המועצה לפצל את בית הספר, כך שלאחר הפיצול ילמדו ילדי [ב'] בבית הספר החדש שיוקם ב[ד'], הקרוב ל[ב']. [בהודעה נאמר כי הפיצול המינהלי יבוצע כבר בשנה"ל תש"פ, אך המעבר הגיאוגרפי יבוצע רק בשנה"ל תשפ"א, לאחר שתושלם הכנת המבנה המיועד.] מחלקת החינוך נתנה אפשרות להורה המתנגד לכך, להגיש ערער ולבקש להשאיר את ילדיו בבית הספר [ב"ס].

האם הסכימה לכך ורשמה את הקטינה לבית הספר החדש, אולם האב ערער על כך וביקש שהקטינה תמשיך ללמוד בבית הספר [ב"ס].

להשלמת תמונת הרקע נציין כי בתאריך כ' בתמוז תשע"ט (23.7.2019) ניתנה החלטה מפורטת בעניין הסדרי השהות ומשמורת, המתייחסת גם אל הסכם הגירושין הנ"ל וגם אל חוות דעת מכון שלם. גם החלטה זו מסתיימת בקריאה להורים לפעול בתיאום, תוך הצבת טובת הילדים לנגד עיניהם.

• טיעוני האב

• א. האב טוען כי הואיל ומקום מגוריהם המשותף של הצדדים היה ב[א'], ושם מקום תחילת גידולה של הילדה, ומטבע הדברים היא מכירה היטב את ילדי [א'], הרי שזהו המקום הראוי לה מבחינה חברתית.
• ב. הואיל ומדובר במשמורת משותפת, אין להעדיף, לטענתו, אם מקום מגורי האם על פני מקום מגורי האב.
• ג. לטענתו, יש להיצמד אל מקום מגוריהם האחרון של הצדדים, ולשנות אותו רק אם יוכח שזו טובת הילדה.
• ד. לטענת האב כל מטרתה של האם היא לנתק את הבת מ[א'] ומילדי היישוב, כדי להרחיקה מאביה, ולגרום בהדרגה למיעוט ביקורים של הבת אצל אביה.