מקום בו מחזיקים מכוח רשיון ביצעו שיפורים והשקעות בנכס בהסכמת הבעלים, הם זכאים במקרה של סילוק ידם לקבלת החזר השקעתם בם באם הבעלים אינם מתכוונים לעשות שימוש בשיפורים

השופט מ' גל:

1. בת"א 6557/94 תבעו המערערים את המשיבים, לסלק את ידם ממבנה שבו החזיקו, המצוי
במגרש בשכונת שייך ג'ראח, גוש 30505 חלקה 25, בירושלים. בית-משפט השלום קיבל את
התביעה והורה על סילוק היד כמבוקש, לאור ביטול הרשיון שמכוחו החזיקו. אשר לפיצויים
עבור ההשבחות נקבע, כי אם לאחר הפינוי לא ייהרס המבנה והמערערים יחליטו לעשות בו
שימוש לצורכיהם, אזי תעמוד למשיבים הזכות לתבוע בנפרד את שווי השקעותיהם. המשיבים
לא השלימו עם תוצאת פסק הדין וערערו אל בית המשפט המחוזי )ע"א 429/95(. בהליך
הערעור קבע בית-משפט זה, בפסק דין מיום 25.12.95, כי במהלך השימוש וההחזקה, לפי
הרשיון שניתן, הסכימו המערערים גם לתוספות בנייה על-ידי המשיבים. למזער, הם לא מחו
על ביצוע עבודות הבנייה. בכך ניתן לראותם כמי שהסכימו לנעשה, לפחות בשתיקה. בנסיבות
אלו נקבע, שהפקעת הרשיון כפופה לתשלום פיצויים על ההשקעה. הילכך, הותר למשיבים
"לתבוע בנפרד הפיצוי על השקעותיהם, זאת בין אם השתמשו המשיבים במבנה בין לאו".
בהמשך נתגלעה מחלוקת בין הצדדים, בכל הנוגע לזיקה בין תשלום הפיצויים בפועל לבין
חובת הפינוי. במסגרת תשובה לשאלת הבהרה, אשר הופנתה אל בית המשפט על-ידי כב' ראש
ההוצאה לפועל, מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז1967-, הובהר ביום 24.10.96,