מקובר נ' מקובר

פסק דין

1.ערעור על החלטתו מיום 11.6.11 של כב' רשם ההוצל"פ עמיעד רט בתיק 01-20436-11-6 לפיה נתקבלה טענתו של המשיב בטענת "פרעתי".

הצדדים הגישו עיקרי טיעון וסיכום טענותיהם בכתב.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושקלתי הטעונים, מצאתי שיש לקבל את הערעור ולבטל החלטתו של הרשם.

2.טענת "פרעתי" שמעלה המשיב נשענת על פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי בת"א מיום 8.12.05 שקבע כי הסכום ששולם במסגרת התובענה "ייחשב כסכום על חשבון חובו של דוד מקובר, או מי מטעמו (המשיב) לשלמה מקובר (המערער)". המדובר בטענת קיזוז אשר המשיב רשאי לעשות בה שימוש במסגרת תביעה של המערער.

3.טענת קיזוז יש להעלות במסגרת כתב הגנה בהליך המשפטי על מנת שביהמ"ש ידון בה, טרם פסק דין בתובענה.

לעומת זאת, טענת "פרעתי" מעלה חייב הטוען כי לאחר פסק הדין פרע את החוב או שאיננו צריך עוד לפורעו. בטענת "פרעתי" השונה מהותית מטענת "קיזוז" מוסמך לדון הרשם.

4.זכות הקיזוז האמורה נקבעה שנים רבות לפני שניתן פסה"ד נשוא תיק ההוצל"פ ועל כן היה על המשיב לטעון לקיזוז במסגרת הגנתו כנגד התביעה, אך איננו יכול לטעון לקיזוז ממועד קודם במסווה של טענת "פרעתי".

בתצהירו מיום 18.3.11 סעיף 5, מאשר המשיב כי רק לאחר שזכה המערער בדין ונפסק לחובתו, רק אז הודיע לב"כ המערער על הפעלת זכות הקיזוז, שהמשכה טענת "פרעתי".

5.נראה כי המשיב לא מבחין בין קיזוז לטענת "פרעתי", ומכל מקום החמיץ המועד לטעון לקיזוז לאחר שכבר ניתן פסה"ד וכאשר איננו טוען כי במועד שלאחר מתן פסה"ד פרע את החוב.

אשר על כן, מתקבל הערעור ומבוטלת החלטתו של הרשם.

בנסיבות – אין צו להוצאות.

הגזברות תחזיר לב"כ המערער את הפקדון בסך 5,000 ₪ שהפקיד.

עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ, ככל שניתן, בטל.

ניתן היום, י"א תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: