מקובסקי ואח' נ' מועצה אזורית לב השרון

החלטה

1.על-פי העולה מכתבי הטענות העובדות במהותן אינן שנויות במחלוקת:

העוררים, שרכשו נכס בשכונת הרחבה בישוב שער אפריים, שילמו בזמנו בין יתר תשלומי הפיתוח סכום שהיווה מחצית היטל הביוב.

סכום זה שולם על ידם לועד האגודה השיתופית שער אפריים, אך האגודה השיתופית לא העבירה את סכום ההיטל למשיבה, והשיק שניתן למשיבה לכיסוי סכום זה לא כובד.

יצויין כי היה מדובר בתשלום מטעם 24 משפחות באותה שכונת הרחבה, אשר משפחת העוררים היא אחת מהן.

2.המשיבה טוענת כי השלוח של העוררים, הלוא היא האגודה השיתופית, לא ביצע את תשלום היטל הביוב באמצעות הכסף שהעוררים שילמו לידיו.

שלוח זה לא היה שלוח של המשיבה ולא גובה מטעמה אלא שלוח של אותם תושבים שהפקידו בידיו את תשלום היטל הביוב על מנת שיעבירו למשיבה.

מר להב, מנכ"ל חברת הטיפול במי השרון, מסר כי כאשר המשיבה גילתה שועד האגודה מבצע גבייה של תשלומים אלה מהתושבים, היא הורתה לו לחדול מכך.

בכתב התשובה צויין אומנם כי 106 משפחות מתוך תושבי ההרחבה שילמו ישירות למשיבה, אולם 24 משפחות ובהם העוררים שילמו כאמור לאגודה השיתופית והכסף לא הגיע למשיבה.

3.העוררת אישרה את האמור בכתב התשובה, כי העוררים הגישו למפרק האגודה השיתופית שער אפריים תביעת חוב בגין סכום ההיטל שלא הועבר למשיבה, ותביעתם אף התקבלה על ידי המפרק, אך נכון להיום אין כל צפי אם יקבלו החזר כספי כלשהו.

4.המצב המשפטי ברור: האגודה השיתופית שימשה שליח מטעם העוררים ולא מטעם המשיבה.

משלא ביצע אותו שליח את השליחות של העברת כספי היטל הביוב למשיבה, הרי נותר החוב חובו של השולח (העוררים), והוא טרם נפרע.

מטעם זה יש לדחות את הערר, למעשה על הסף.

5.ב"כ המשיבה מסר במהלך הדיון את סיכום המלצותיה של ועדת היטל הביוב של המשיבה, מיום 30.11.04, אשר דנה, בין היתר, במצב שנוצר לגבי אותן משפחות בשכונת ההרחבה של שער אפריים ששילמו לידי האגודה השיתופית את סכום היטל הביוב, אך האגודה לא העבירה אותו למשיבה.

המלצות הועדה, שהתקבלו על ידי מליאת המשיבה ברוב קולות, היו:

א.החוב נותר חובו של התושב הנישום.

ב.עם זאת, בהתחשב בנסיבות שנוצרו, התושבים ששילמו כאמור לידי

האגודה השיתופית יחוייבו במחצית סכום היטל הביוב לפי חוק העזר הישן משנת 1996, ולא לפי חוק העזר משנת 2003, שתעריפיו גבוהים בהרבה.

אין מחלוקת כי את המחצית השניה של היטל הביוב משלמים העוררים ישירות למשיבה על-פי הסדר התשלומים שקיים בעניין זה, והם מבצעים את תשלומיהם.

הערר נסב רק על המחצית הראשונה של ההיטל, שהעוררים שילמו בזמנו לאגודה השיתופית.