מק"מ 52111-09-16 מדינת ישראל נ' אמזלג

 ענינו של התיק שבפני הינו בקשת המשיבה להטלת מאסר במקום קנס מינהלי שלא שולם. כמתואר בבקשה, המשיב עבר עבירה מינהלית שעה שעבר ב"מסלול הירוק" כשבכליו טובין שאינם פטורים ממכס בניגוד לחוקי המכס. משלא שילם את הקנס המינהלי שהושת עליו, עתרה המשיבה בבקשה דנן.

המבקש עותר בבקשה דנן להישפט, חלף תשלום הקנס המינהלי ולחלופין בבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ראיתי להיעתר לבקשה; להלן טעמי.

1. סעיף 8(ג) לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו-1985 (להלן: "החוק"), קובע כי נקנס רשאי להודיע בכתב תוך 30 יום, כי ברצונו להישפט על העבירה:

    

   (ג)הנקנס רשאי להודיע בכתב למי שהטיל את הקנס, כי ברצונו להישפט על העבירה; ההודעה תומצא תוך שלושים ימים לאחר שהומצאה לו ההודעה על הטלת הקנס המינהלי; הודיע כאמור, יחולו הוראות סעיפים 13 ו-14.

    

2. סעיף 13(ב) לחוק קובע כי בית המשפט רשאי "לקיים את המשפט" גם אם ההודעה לפי סעיף 8 כי ברצונו להישפט ניתנה באיחור, וזאת כל עוד התקיימו התנאים האמורים "בסעיף 8א(ו), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו."

    

3. סעיף 8א(ו) קובע כי ניתן יהיה לדון בבקשה שהוגשה לאחר שחלף המועד בשני תנאים מצטברים והם כי הבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד, ושנית כי היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.

    

4. אם כן, סעיף 13 מאפשר לבית המשפט לקיים את המשפט ולהאריך את המועד - הן בשל כך שהמחדל לא היה תלוי במבקש, וזה פעל להסירו בהקדם האפשרי כאמור בסעיף 8א(ו) והן מנימוקים מיוחדים אחרים.