מצרפי נ' ושאחי

פסק דין

1.מדובר בתביעה שטרית והתובע הגיש בה לביצוע שיקים שעשה הנתבע.

הבקשה לביצוע השטרות הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל ביום 7/5/09 והשיקים המפורטים בה נושאים זמני פרעון שונים, החל מיום 11/5/02 ועד ל- 20/8/05.

הנתבע הגיש התנגדות וניתנה לו רשות להתגונן בפני התביעה.

2.בהתנגדות טען הנתבע כי התובע הינו חלפן ומלווה בשוק האפור ובמועדים שונים, לאורך תקופה של כ- 10 שנים, לווה כספים מהתובע ומסר לו שיקים שונים. לטענת הנתבע, הוא שילם לתובע את סכום השיקים עוד לפני המועד הנקוב בהם אך התובע לא החזיר לו את השיקים.

לטענת הנתבע, העובדה שהתובע לא הגיש את השיקים לביצוע בסמוך לזמן הפרעון הנקוב בהם מעידה על כך שקיבל את התמורה הנקובה בשיקים. לטענת הנתבע, רק עקב סכסוך כספי שהיה בין הצדדים בשנת 2008, החליט התובע לנקום בו והגיש לביצוע את השיקים, על סף התיישנותם, ועל אף שתמורתם שולמה לו זה מכבר.

3.גירסת התובע שונה. לטענתו, הוא אמנם הלווה כספים בסכומים שונים לתובע אך זה לא שילם לו את התשלומים כסדרם.

לטענת התובע, בכל עת שבה שילם הנתבע עבור שיק כלשהו, הוחזר לו השיק לידיו, ואילו השיקים שהוגשו לביצוע, לא שולמו ולפיכך, זכאי התובע לסכומים המפורטים בהם.

התובע טען כי בינו ובין הנתבע היו יחסי חברות וידידות ובשל כך האמין לנתבע שהוא עו"ד ואשר ביקש ממנו לדחות את מועדי התשלום כשהוא טוען, כך לטענת התובע, כי הוא מייצג לקוח בתיק רצח גדול ואמור לקבל שכ"ט ואז יפרע את כל חובו לתובע.

4.שמיעתו של תיק זה התארכה, לא מעט בשל בקשות הנתבע לאורכות חוזרת ונשנות על מנת לאפשר לו להביא לבית המשפט עד מטעמו.

הנתבע טען כי אותו עד נכח בפגישה שהיתה בינו ובין התובע, שם הודה התובע כי אין עוד חוב לנתבע.

בסופו של דבר, לא התייצב העד לבית המשפט ולא איפשרתי דחיות נוספות של הדיון.

הצדדים העידו אפוא וכעת מונחים בפני סיכומיהם.

5.מדובר בתביעה שטרית והנטל על הנתבע להוכיח את טענתו, לפיה פרע את השיקים לתובע וכי יש לדחות את התביעה מהטעם הזה.

אני סבורה כי עלה בידי הנתבע להרים את הנטל הזה.

6.עדותו של הנתבע הותירה רושם מהימן וטענתו, לפיה פרע זה מכבר את סכומי השיקים נשוא התביעה, היתה עקבית ולא נסתרה בחקירתו הנגדית.

הנתבע אף הציג מסמך שעשה בכתב ידו ובו תועדו תשלומים שעשה לתובע החל משנת 2001 ועד לשנת 2008 (נספח א' לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע), חלקם בגין שיקים נשוא תביעה זו. תשובתו של הנתבע ביחס לשיק מיום 12/6/05, שברישומיו מופיע שסכומו הוא 1,200 ₪ ואילו בפועל מדובר ככל הנראה בשיק על סך 1,800 ₪, היתה תשובה הגיונית והתרשמותי, מעדות הנתבע בפני, היא כי עדותו לפיה מדובר בטעות קולמוס, היא עדות מהימנה.

7.אמנם, הנתבע לא הביא בסופו של דבר את אותו עד להעיד מטעמו, אולם בנסיבות העניין, לא מצאתי כי יש לזקוף מחדל זה לחובת הנתבע.

הנתבע לא חסך במאמציו להביא את העד לבית המשפט ואף שילם הוצאות בסכום של 4,000 ₪ לתובע לצורך דחיית הדיון, דחיה שנועדה לאפשר לעד להתייצב בבית המשפט.

אמנם, בסופו של דבר לא התייצב העד, אולם, בנסיבות, אינני סבורה שיש לזקוף מחדל זה לחובת הנתבע.