מצובע נ' מ. א. לב השרון ואח'

החלטה

הערר כנגד המשיבה 2 ימחק.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"א, 10/04/2011 במעמד הצדדים.

יעל קלוגמן, שופטת

יו"ר ועדת ערר

החלטה

1.ב"כ העורר צודק בטענתו כי נפל פגם חמור בכך שהמשיבה השתהתה בהגשת כתב תשובתה תקופה כה ארוכה.

ב"כ המשיבה הסביר זאת בתקלה אשר בעטיה נגרם ערבוב בין הערר דנן לבין תיק אחר, אך עם זאת אומנם מדובר בשיהוי ניכר.

ב"כ העורר צודק אף בתרעומתו ובהבעת התחושה של אי צדק בכך שמי שמבקש לערור על ערר ביוב נדרש לעמוד בלוח זמנים קצר וקשיח, על פי סעיף 30 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הביוב"), ואם לא הגיש את הערר במועד (ולאחר תקופת הארכה אפשרית בת 30 יום לכל היותר) – עררו ידחה על הסף בשל האיחור בהגשתו. לעומת זאת, אין ננקטת סנקציה דומה כנגד רשות מקומית שמשתהה בהגשת כתב התשובה. גם לכך נקצב זמן קצר מאוד (15 יום בלבד), על פי תקנה 4 לתקנות הרשויות המקומיות (ביוב) (סדרי הדין בפני ועדת ערר), התשכ"ה – 1964, אך יש תחושה של אי צדק בכך שאין דין העורר כדין הרשות.

2.השאלה היא אם יש הצדקה לקבל את הערר על הסף בשל האיחור בהגשת כתב התשובה. בענין זה אומנם אין דין אחד לעורר ולרשות. מדובר בתשלום חובה שנועד לכסות את הוצאות מערכת הביוב בתחומה של הרשות המקומית, מערכת תשתית אשר הנישום נהנה ממנה. אם אותו נישום לא ישלם את היטל הביוב, תוטל המעמסה על תושבים אחרים באותה רשות מקומית, תוצאה שאינה מוצדקת לא מבחינת הדין ולא מבחינה כלכלית.

מכאן החמרת היתר עם הנישום: אם לא הגיש במועד את הערר על היטל הביוב (או על תשלום חובה אחר), הרי מבחינת משק הכספים ברשות המקומית נחשב עניינו של אותו היטל כסגור וכחלוט. לעומת זאת, אם הנישום הגיש ערר, והרשות המקומית השהתה את הגשת תגובתה – הרי בכך בלבד לא נגרם נזק לקופה הציבורית, ואם הנישום טרם שילם את ההיטל, כפי שהדבר במקרה זה, לא נגרם גם נזק כספי לנישום.

ההחלטה לקבל ערר רק בשל שיהוי בהגשת התשובה, משמעה כי הקופה הציבורית תחסר את סכום היטל הביוב שנדרש מאותו נישום, וזאת מבלי שהתקיים כלל דיון לגופו של הערר על מנת לבדוק אם ההיטל נדרש כדין, או אם יש להפחית חלק מסכומו וכיוצב'.

3.לאחר ששמעתי את באי כח הצדדים, וכיוון שבמקרה זה ארעה ככל הנראה תקלה כלשהי שגרמה לאי הבנה, החלטתי לדחות את בקשת ב"כ העורר לקבל את הערר "על הסף", רק בשל האיחור בהגשת כתב התשובה וללא דיון לגופו.

4.שמעתי את טיעוני באי כח הצדדים בענין פסיקת הוצאות בשל השיהוי. לענין זה שקלתי כי בינתיים העורר לא שילם את ההיטל ועל כן אין מצב דברים שבו כספו מצוי בידי המשיבה תקופה ארוכה, מבלי שהגישה את כתב תשובתה לערר. בעיקר מטעם זה החלטתי שלא לחייב את המשיבה בהוצאות בגין השיהוי. אני מאמינה כי באי כח המשיבה לקחו לתשומת לבם את התקלה שארעה במקרה זה ויפעלו למניעת הישנותה.

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"א, 10/04/2011 במעמד הנוכחים.

יעל קלוגמן, שופטת

יו"ר ועדת הערר

החלטה

1.תוך 60 יום יודיעו באי כח הצדדים לועדת הערר:

א. האם דרישת התשלום מושא הערר נסבה על בית אחד בנחלה או על בית שני;

ב.אם מדובר בבית שני בנחלה – האם נגבה היטל ביוב מהבית הראשון, ואם לא – מדוע;

ג.יערכו מחדש מדידות לבדיקת המטרז' הבנוי באופן מדוייק;