מפלח אבו תנהא נ' מאפית ארקיז יוסף בעמ ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, עקב תאונת עבודה שארעה לו ביום 20.1.04, לאחר שהחליק במקפיא של מאפיית ארקיז (להלן: "נתבעת מס' 1" ו/או "המאפייה"), לטענתו בשל הימצאות קרח על רצפת המקפיא (להלן: "התאונה" ו/או "האירוע").

2.התובע יליד 1958, קונדיטור במקצועו, הועסק כשכיר אצל נתבעת מס' 1, המבוטחת בביטוח חבות מעבידים אצל נתבעת מס' 2 (להלן: "הראל").

3.עקב התאונה, נחבל התובע בראש ובגב, ובדיקות הדמיה שבוצעו לו לאחר התאונה, הודגם בקע דיסק ופגיעה שורשית.

4.התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ובגינה נקבעה לתובע (ע"י ועדה רפואית להחמרת מצב), נכות רפואית בשיעור של 15% לאחר הפעלת תקנה 15.

5.התובע צרף לתביעתו חוות דעת של רופא אורטופדי, ד"ר האשם קאסם, אשר קבע כי עקב התאונה נותרה לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 30%, לאחר הפעלת תקנה 15. ד"ר האשם ניכה 10% מנכותו עקב ממצאים ישנים.

6.הנתבעות הגישו את חוות דעתו הנגדית של פרופ' שטהל, אשר קבע כי התאונה לא הותירה לתובע נכות צמיתה.

7.מונה מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' יואל אנגל, אשר קבע כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 30%. המומחה נחקר בפניי על חוות דעתו.

8.בתיק התקיימו שתי ישיבות להוכחות, בישיבה הראשונה נחקר פרופ' יואל אנג'ל, ובעקבות חקירתו הגישו ב"כ הצדדים תחשיבי נזק, ניתנה הצעה ע"י בית המשפט, שנדחתה. לפיכך נקבעה ישיבת הוכחות נוספת בה העידו מטעם התובע עובדים במאפייה שהיו איתו ביום האירוע, מעסיקו הנוכחי של התובע, התובע בעצמו ואשתו. מטעם הנתבעות הוגשו ראיות בכתב, לרבות קלטת ותמליל. ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

טענות הצדדים:

9. התובע טוען כי ביום התאונה בסמוך לשעה 14:30, הוא הוביל למקפיא במאפיה מגש כבד מלא סחורה, ועם כניסתו אל תוך המקפיא (פריזר ענק), הוא החליק ונפל אחורנית, בשל הצטברות שכבת קרח על רצפת המקפיא. כתוצאה מכך נחבל התובע בראש ובגב התחתון.

10.התובע טוען כי התאונה נגרמה עקב רשלנותה ו/או חוסר זהירותה של נתבעת מס 1 וכי עליה מוטל הנטל להוכיח כי היא לא התרשלה כלפיו, בין היתר מכוח הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" כאמור בסעיף 41 לפקודת הנזיקין. עוד טוען התובע כי נתבעת מס' 1 הפרה כלפיו חובות חקוקות שנועדו להגן על שלומו.

11.הנתבעות חולקות על נסיבות התרחשות התאונה, וטוענות כי יש להטיל את מלוא האחריות לקרות התאונה על התובע, או לפחות לייחס לו אשם תורם בשיעור גבוה. לטענת הנתבעות התובע לא ציין בשום מקום כי הסיבה לנפילתו היא הצטברות קרח, ויש להניח כי התובע נפל נפילה רגילה וללא קשר למפגע כלשהו. הנתבעות טענו כי התובע הוא עובד ותיק ומיומן, ובנסיבות העניין המדובר בסיכון טבעי ורגיל לעבודתו, וכי התובע לא עשה דבר לצורך הקטנת נזקיו.

12.לטענת הנתבעות, המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש טעה בקביעתו, ויש לקבוע כי לתובע לא נותרה נכות עקב התאונה.

נסיבות התאונה:

13.בתעודת חדר מיון צוין כי "התובע בן 45... עובד במאפייה, החליק בתוך המקפיא, נחבל בגב ובראש"...

ביתר המסמכים הרפואיים שצורפו צוין פעמים רבות כי התובע החליק בעבודתו.

בהודעתו למל"ל ציין התובע כי החליק בתוך המקפיא ונפל ונחבל בגב התחתון.

ניכר כי התובע ציין לא אחת כי החליק במקפיא בעבודתו, והעובדה כי לא ציין במפורש כי החליק בשל הצטברות קרח אינה יכולה לעמוד לו לרועץ ו/או להשמיט את הקרקע תחת טענתו (ראה גם דברי התובע בעמ' 29 לפרוטוקול שורות 23-24 וגם עמ' 30 שורות 18-19).

14.סביר להניח כי אדם מן הישוב ובכללם התובע, שאינם בעלי ידע משפטי, יסתפקו בתיאור תמציתי של נסיבות קרות התאונה, מתוך ההנחה הסבירה כי אדם שמחליק במקפיא, ככל הנראה החליק בשל הצטברות קרח, אם לא צוין דבר אחר שהביא לנפילה.