מפורשות נ' דאוד

החלטה

1.כנגד הנתבע הוגשה בלשכת הוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב בהתאם להוראת סעיף 81א'1 לחוק ההוצאה לפועל ע"ס של 5,386 ש".

2.על פי רישומי תיק ההוצאה לפועל נמסרה האזהרה לידי הנתבע ביום 27.4.10 והמועד להגשת ההתנגדות לביצוע התביעה היה עד ליום 27.5.10.

3.ביום 5.8.10 הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות. על פי הנטען, הודע לו על קיום תיק ההוצאה לפועל כנגדו רק ביום 12.7.10, עת הוטל עיקול על חשבונו בבנק הדואר.

הנתבע, במסגרת התנגדותו לביצוע התביעה, אף טוען כי שילם את כל החוב נשוא כתב התביעה.

4.ב"כ התובע עותר לדחיית הבקשה. לטענתו, העיקול בחשבון הבנק של הנתבע בוצע עוד ביום 9.6.10.

עוד מציין ב"כ התובע כי הנתבע הגיש ביום 13.7.10 התנגדות אלא שזו לא התקבלה בשל הגשתה באיחור.

עוד מציין ב"כ התובע כי הנתבע לא הצביע על טעם מיוחד כנדרש לשם הארכת מועד.

5.לאחר עיון בחומר שבתיק ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ראשית, יש לציין כי על פי האמור בטופס האזהרה נמסרה זו לנתבע אך הוא סירב לחתום על אישור המסירה. עובדה זו נתמכת בתצהירו של המוסר.

שנית, מדף ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שצורף לתגובת ב"כ התובע עולה כי עוד ביום 30.5.10 בוצע עיקול מטלטלין במקום מגוריו של הנתבע ובמועדים מאוחרים אף הוטלו עיקולים על חשבונות הבנק, לרבות העיקול בבנק הדואר שבוצע ביום 9.6.10.

בנוסף, מנתוני תיק ההוצאה לפועל עולה כי על חשבון החוב בתיק נגבו כספים בסך של 1,323 ₪ שמתוכם שילם החייב ביום 10.5.10 סך של 898 ₪.

6.מהנתונים המפורטים בסעיף 5 לעיל עולה באופן חד משמעי כי לא רק שכנגד הנתבע ננקטו הליכים שונים, אלא שאף נגבה סכום כאמור לעיל.

מעבר לכך, אין בפי הנתבע כל נימוק המהווה טעם מיוחד להארכת מועד.

7.הנתבע טוען כי שילם לתובע את מלוא החוב נשוא כתב התביעה אך לא הביא כל ראיה לתיק.

8.מן האמור לעיל עולה כי הנתבע לא הביא כל טעם מיוחד להארכת מועד מצד אחד ומצד שני ננקטו כנגדו הליכים שונים בטרם הגיש את הבקשה.

9. לאור האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד נדחית וההתנגדות לביצוע התביעה נמחקת.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.