מעתוק נ' משרד האוצר/הלשכה לשיקום נכים

פסק דין

העוררת הגישה תביעה לרשות להכיר בה כנרדפת על פי חוק רדיפות הנאצים.

התביעה הוגשה בשנת 2001, סורבה ומכאן הערר שלפנינו.

על פי גרסת העוררת אשר צרפה לתביעתה, משפחתה התגוררה בתקופה הרלבנטית בעיר חומס בלוב, ושם אביה ואחיה היו אמורים לצאת למחנות עבודה על פי הוראת הגרמנים אך בשל הגעת האנגלים איום זה הוסר.

העוררת מתארת כי אביה חלה באותה תקופה למרבה הצער נפטר מיד עם סיום המלחמה.

כמו כן תארה בהצהרתה כי המשפחה סבלה מתנאי מחייה קשים ביותר וכתוצאה מכך חלק מאחיה נפטרו.

לדברי העוררת, אימה חיה בפחד מתמיד והגנה על ילדיה.

עוד ציינה כי בשל מאורעות המלחמה לא זכתה לרכוש השכלה.

בדברי העוררת בהצהרתה, תקופה מסויימת, על פי עדותה בפנינו, כ-3 שבועות, עברה המשפחה מחומס לכפר בשם זומברה ושם הסתתרו עד לחזרתם לעיר עם כניסת האנגלים.

על פי תאורה של העוררת המשפחה חיה בפחד וחרדה שעיקרו, כך עולה מדבריה, ההפצצות ותנאי החיים הקשים.

בעדותה בפנינו חזרה על התאור שבצהרתה אך הוסיפה כי המשפחה חרדה לתומתה שכן הגרמנים חפשו בחורות ובהיותה בת 17 , חששו לה.

העוררת מספרת כי החשש היה כה גדול עד שהמשפחה הסתירה אותה בתוך מערה – מקלט בתוך ביתם בחומס. בהמשך היא מספרת כי המשפחה יצאה לחומס לשלושה שבועות וניתן להבין כי יציאה זו קשורה בחרדה מפני הטרדה ופגיעה מינית מצד הגרמנים בעוררת.

גירסת העוררת בפני הוועדה שונה מגירסתה המקורית בדגשים שניתנו.

הגירסה המקורית אינה מקיימת את היסודות של "הלכת הפחד" ולא שוכנענו כי יש בדברי העוררת להצביע על פחד אובייקטיבי וסובייקטיבי שיש בו לקבוע עילת נרדפות על יסוד "הלכת הפחד".

לאור האמור לעיל אנו דוחים את הערר.

הודעה זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 30 יום בשאלה המשפטית בלבד.

ניתנה והודעה היום י"א תמוז תש"ע, 23/06/2010 במעמד הנוכחים.

רחל גרינברג, שופטת

______________________ ________________________

ד"ר נעמי אפטרעו"ד אראלה עפרון