מעתוק נ' לביא (אלמקייס) ואח'

פסק דין

תביעה על סך 2100 ₪ לתשלום על יתרת חוב נטענת בגין שירות של עיצוב אירוע חתונה.

המרכיב הנתבע נוגע למסלול אשר הוצב במקום האירוע.

אין חולק כי המסלול אכן הוצב במקום.

אין חולק כי המסלול סופק על ידי ספק חיצוני, צד ג' כלשהו.

אין חולק כי המסלול נזכר בהסכם ההתקשרות בין הצדדים, כאשר לצידו נקוב הסכום 2100 ₪.

המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה, האם הסך הנ"ל כלול במחיר השירות הכולל בסך 6500

₪. לגבי סכום זה של 6500 ₪ אין חולק כי הוא שולם לתובעת, אך לטענת התובעת יש לשלם את

יתרת החוב בגין המסלול ולטענת הנתבעים התשלום שבוצע מכסה אף רכיב זה.

ההסכם עצמו אינו נותן תשובה חד משמעית למחלוקת. מצד אחד, אכן מצויין נושא המסלול לצד

ציון מחיר בסך 2100 ₪ וזאת ברובריקה נפרדת הנושאת את הכותרת "הערות". מצד שני, המיקום

על גבי טופס ההתקשרות של הכיתוב הנ"ל בדבר המסלול הינו מעל המקום שבו צויינה סכומה

הכולל של העסקה בסך 6500 ₪ (לאחר מחיקתם של רכיבים כוללים גבוהים יותר אשר בגינם ניתנה

הנחה ואשר הופחתו תוך כדי המשא ומתן בין הצדדים.

בנוסף לכך ובהתייחס למרכיב אחר של שירותי עיצוב שסיפקה התובעת לנתבעים, הוא עניין עיצוב

החופה, נקוב גם כן סכום בנפרד, 2800 ₪, כאשר אין חולק שלגבי החופה מדובר בתמחור שנכלל

במחיר העסקה הכולל (6500 ₪).

מכאן, שלפנינו הסכם התקשרות שאינו ברור עד הסוף לגבי הסוגיה שבמחלוקת, ואשר עיון בו מקים

טעמים לכאן או לכאן בנוגע המחלוקת בין הצדדים.

בשים לב לכך שמדובר בהסכם אשר נכרת לאחר משא ומתן, בלי קשר לשאלה שהינה זניחה כמה