מעצר עד תום ההליכים על בסיס עילת מסוכנות בעבירה של הפרת הוראות המפקד צבאי

בשאלה, כלום יש תשתית ראייתית לכאורית הקושרת את המשיב לעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, קבע ביהמ"ש בחיוב כי עולה מחומר הראיות שבפניו שהמשיב זייף תעודת זהות  ישראלית, התחזה באמצעותה בפני כוחות הביטחון והפר את הוראתו של המפקד הצבאי באזור בלא שהיה בידו היתר לעשות כן.

אולם, משבא ביהמ"ש לבחון את עילת המעצר, נקבע על ידו כי אין במעשיו משום מסוכנות. קביעה זו, באה גם לאחר שביהמ"ש נחשף לעברו הקודם, כמו גם לדברי המשיב כי לנוכח מצבו המשפחתי לא נותרה לו כל ברירה אלא לעשות את אשר עשה.

הגם כי הזדרזה התביעה הצבאית וקבעה כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו, דומה כי הצדדים למעשה הסכימו כי השאלה המרכזית בענייננו נוגעת לקיומה של עילת המסוכנות. התביעה הצבאית סברה, כי יש במעשיו של המשיב כדי ללמד על מסוכנות לביטחון האזור, ואילו הסנגוריה סברה כי אין הצדקה להמשך המעצר וכי יש להורות על שחרורו.

בחנתי את הנטען על רקע נסיבותיו של תיק זה, והגעתי למסקנה, כי אין מקום לסטות מהלכה שנקבעה בסוגיה זו מימים ימימה. הלכה פסוקה היא, כי יש ביסוס לעילת המסוכנות שעה שנלוות עבירה נוספת לעבירה של הפרת הראות של המפקד הצבאי. לא מצאתי טעם של ממש בסטייה מהלכה זו, ובודאי שלא מצאתי טעם לכך לנוכח עברו הקודם של המשיב והעובדה כי המשיב מעד במספר רב של הזדמנויות עת יצא מן האזור.

בנסיבות אלו אין לי אלא לקבל את הערר, ולעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 11 בספטמבר 2008, י"א באלול התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: עג