- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
מעצר עד תום ההליכים למשיב, אשר מיוחסת לו עבירה של יידוי אבנים
|
ע"מ בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
4868-07
31.12.2007 |
|
בפני : המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סגן שלומי שניידר |
: ספיאן מוחמד אסמאעיל נמר עו"ד אכרם סמארה |
| החלטה | |
ביום 19.12.07 פעל כוח צה"ל במחנה קלנדיה, לשם מעצר מבוקש. הכוח נתקל בקבוצה של צעירים שהחלו לזרוק אבנים לעברו מגגות הבתים. הכוח השיב בזריקת רימון הלם, ולאחר שהדבר לא הפסיק את יידוי האבנים, ירה באוויר. בשלב זה ברחו הצעירים. במרדף שנערך על ידי החיילים אחרי הצעירים, נעצרו חמישה, ביניהם המשיב.
באמרותיהם מזהים החיילים את המשיב כמי שזרק לעברם אבנים וחפצים שונים. לעומת זאת, המשיב מוסר בחקירתו כי התהלך בכביש באופן תמים לחלוטין, יחד עם בן דודו שגם הוא נעצר, ולא זרק חפצים כלשהם, עד שנעצר ללא כל סיבה.
בדונו בבקשת התביעה למעצר עד לתום ההליכים, קבע בימ"ש קמא כי קיימת תשתית ראייתית הקושרת את המשיב לעבירת יידוי החפצים שיוחסה לו. אלא שבית המשפט סבר כי מאחר שמדובר באירוע חד פעמי שלא גרם לנזק, ניתן לשחרר את המשיב בתנאים מגבילים.
התביעה הצבאית סבורה כי בכך שגה ביהמ"ש שכן מסוכנותו של המשיב עולה ממעשה העבירה שבוצע בנסיבות המגבירות את חזקת המסוכנות.
הסנגור מצידו סמך את ידיו על החלטת בימ"ש קמא והדגיש את הקושי הקיים בזיהוי המשיב, מאחר שהאירוע התרחש בשעות הלילה במחנה פליטים חשוך. הסנגור אף ציין כי המשיב לא יזם את האירוע וכי תנאי השחרור המחמירים שנקבעו בעניינו מהווים חלופת מעצר הולמת.
דין הערר להתקבל.
במישור הראייתי, אין כל ספק כי קיימות ראיות לכאורה העשויות להביא להרשעת המשיב בסופו של ההליך. שניים מהחיילים שהשתתפו באירוע מזהים את המשיב בוודאות, כאשר הם מציינים שהיו מצוידים באמצעים לראיית לילה.
יתרה מזו, אין בפנינו מצב של מעצר המוני, שכן החיילים שחרורו מיוזמתם שלושה מן העצורים, לגביהם לא היו משוכנעים בזיהוי.
אף באשר לקיומה של עילת מעצר, דעתי שונה מזו של בימ"ש קמא. למעשה, ביהמ"ש לא נימק את החלטתו לסטות מהלכות מושרשות של בימ"ש זה, לפיהן בעבירות של יידוי אבנים קמה חזקת מסוכנות.
לא זו אף זו, לא הבנתי איך בנסיבות תיק זה, כאשר המשיב וחבריו מיידים אבנים וחפצים אחרים מגג בית על כוח צה"ל שנע רגלית, נמנע ביהמ"ש מקביעה כי קיימת מסוכנות ברורה.
כתוצאה מן האמור, הגעתי למסקנה כי אין בתנאי השחרור שנקבעו כדי לאיין את המסוכנות וכי לא ניתן להזדקק לחלופת מעצר.
מכאן כי אני מקבל את ערר התביעה ומורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
ניתנה היום, 30 בדצמבר 2007, כ"א בטבת התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר עותק מהחלטה זו לידי הצדדים.
המשנה לנשיא
רמ"שית: נג התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
