מעצר עד תום ההליכים בעניין עבירות מסחר ברכב גנוב וקבלת רכב גנוב

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו שש עבירות שעניינן מסחר ברכב גנוב וקבלת רכב גנוב, בכך שבחודשים אוקטובר עד דצמבר 07', רכש או קיבל כ-20 מכוניות גנובות, ואף מכר שלוש מתוכן.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים התקבלה ע"י בימ"ש קמא על אף התנגדות הסנגוריה. ביהמ"ש ציין כי הצדדים לא היו חלוקים בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, וכי לנוכח "המסוכנות הברורה העלולה לנבוע לשלום הציבור" מעיסוק מוגבר במסחר בכלי רכב גנובים, יש להורות על מעצר עד תום ההליכים. ביהמ"ש אף ציין כי לא מצא חלופת מעצר העשויה לאיין מסוכנות זו.

ב"כ העורר סבור כי בכך שגה ביהמ"ש, מאחר שאין לקבוע עילת מסוכנות על בסיס האישומים שיוחסו לעורר. כתמיכה לקביעתו, מפנה הסנגור למס' החלטות של בתי משפט בישראל, ביניהן החלטה של ביהמ"ש המחוזי מהעת האחרונה. עוד טוען הסנגור כי אין גם חשש להימלטות מפני אימת הדין, מאחר שכיום צה"ל שולט באופן מלא בשטח H-1.

מעיון בראיות התביעה עולה ומצטיירת פעילות אינטנסיבית ביותר של העורר בסחר בכלי רכב גנובים בחודשיים לפני משעצרו. עוד למדתי כי לצד סחר זה, עוסק העורר גם בקניית ומכירת כלי רכב מושבתים.

עמדנו לא אחת על הכלל לפיו עבירות "רכוש" אינן מקימות עפ"י רוב עילת מסוכנות. אלא שלצד הכלל האמור, נקבעו בפסיקה שורה של חריגים, כאשר נסיבות העבירה או העבריין מצביעות על מסוכנות לשלום הציבור העלולה להיגרם משחרור הנאשם (ראה ע"מ 2962/06 גרעאני נ' התוב"ץ והשווה בש"פ 4802/05 פרסמן נ' מדינת ישראל).

מקרה דנן הינו אכן מקרה בו נסיבות ביצוע העבירות, תדירותן והיקפן, מלמדות על מסוכנות.

אף אני כבימ"ש קמא התרשמתי כי לא ניתן במקרה זה להסתפק בחלופת מעצר. גם אם כיום קיימת שליטה עמוקה יותר של כוחות הביטחון בנעשה בשטחים שנמסרו לרשות הפלסטינית במסגרת הסכמי הביניים, עדיין אין מדובר בשליטה מלאה, ומכל מקום לא בשליטה כזו העשויה להבטיח שהעורר לא ימשיך במעשיו.

לנוכח האמור, הנני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 9 בינואר 2008, ב' בשבט התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

המשנה לנשיא

רמ"שית: גו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: