מעסיק אינו רשאי לקבוע מועד לסיום יחסי עבודה טרם מיצה עובד חולה זכאות

הנשיא סטיב אדלר

     מה דינו של הזכאי לפנסיית נכות מקרן פנסיה, אשר במועד  סיום העסקתו מצוי היה בימי אי כושר לבצע את עבודתו ולזכותו עמדו ימי מחלה בלתי מנוצלים אצל מעסיקו? האם במקרה כאמור על המעסיק לדחות את מועד סיום יחסי עובד-מעסיק ולאפשר לו למצות את ימי המחלה הצבורים, טרם תקום חובת הקרן לשלם לעמית פנסיית נכות? או שמא, רשאי המעסיק לפטר את העובד ולסיים את העסקתו בתקופת המחלה, ללא קשר לימי המחלה העומדים לזכותו, וזכאותו של העובד לפנסיית נכות מן הקרן קמה מיד עם פיטוריו ? 

     שאלה זו נדונה תחילה לפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב , אשר קיבל את תביעת המשיב 1 (להלן - מר וניט ) כנגד המערערת (להלן -  הקרן ) וחייב את הקרן לשלם למר וניט קצבת נכות מיד לעת פיטוריו מעם המשיבה 2 (להלן - שופרסל ).

   על כך ערעור הקרן שלפנינו.

תמצית העובדות העולות מפסק דינו של בית הדין האזורי ומן החומר שלפנינו

[2] מר וניט, יליד שנת 1942, הנו עמית הקרן  משנת 1969. בשנת 1975 החל עבודתו  במסגרת שופרסל באגף הכספים, תוך שהמשיך להיות מבוטח בקרן. הצדדים אינם חלוקים עוד באשר לעובדה, כי מר וניט הועסק בחוזה עבודה אישי.  על פי העדויות שנשמעו בבית הדין, הנוהג בשופרסל באשר לעובדים בחוזים אישיים היה: אפשרות צבירה בלתי מוגבלת של ימי מחלה בצד העדר זכאות לפדיונם עם סיום יחסי העבודה.

     ביום 10.12.2003 זומן מר וניט לגב' שפירא, סמנכלי"ת משאבי אנוש בשופרסל (להלן - גב' שפירא ). מ"סיכום פגישה" שרשמה הגב' שפירא (הסיכום נושא תאריך 18.12.2003), עולה, כי זו הודיעה לו שהוא נמצא ברשימת העובדים שיאלצו לסיים עבודתם במסגרת הליכי הבראה והתייעלות, וכי סיום העבודה מתוכנן ליום 30.12.2003. לאור הסבריו של מר וניט באשר למטלות בהן עסק אותה עת, סוכם שמועד סיום עבודתו יתואם מול המנהלים המקצועיים באגף הכספים. במועד הפגישה ביום 10.12.2003 מר וניט נראה בריא ולא היה צפי כי מחלה פתאומית תפקוד אותו.

     ביום 16.12.2003 לקה מר וניט בארוע מוחי.

     ביום 28.1.2004 הודיעה שופרסל למר וניט בכתב, כי פיטוריו יכנסו לתוקף ביום 31.1.2004. גב' שפירא הסבירה בעדותה, כי העסקתו של מר וניט הוארכה בחודש לאור בקשת רעייתו, מחלתו ותקופת עבודתו הארוכה.

     למן יום התרגש הארוע המוחי ועד לסיום יחסי העבודה, שהה מר וניט בחופשת מחלה.

     עם סיום העסקתו שולמו למר וניט סכומי כסף בגין שלושה חודשי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה יחסיים לתקופת עבודתו בשנה האחרונה, השלמת פיצויי פיטורים ומענק פרישה מיוחד בסך 120,000 ש"ח. הצדדים חלוקים באשר למהות אותו מענק מיוחד, כפי שיפורט להלן. 

    במועד פיטוריו עמדה למר וניט יתרה של 450  ימי מחלה בלתי מנוצלים.

[3]  כחודש לאחר סיום עבודתו הגיש מר וניט לקרן תביעה לפנסיית נכות. רופא הקרן קבע לו נכות זמנית של 100% מיום 17.12.2003. בחלוף הזמן הוארכה תקופת הנכות  הזמנית עד ליום 31.12.2006. עם זאת,  סירבה הקרן לשלם למר וניט גמלת נכות חודשית ממועד פיטוריו. זאת,  בטענה כי חובתה של שופרסל היתה לאפשר למר וניט למצות את מכסת ימי המחלה בתשלום להם היה זכאי במועד פיטוריו ורק לאחר זאת קמה חובת הקרן לתשלום פנסיית הנכות. הקרן נסמכה בעמדתה זו, על פרשנותה להוראת סעיף 33 לתקנון האחיד אשר נקבע כתקנונן של כלל הקרנות הוותיקות  החל מיום 1.11.2003 (ראו לעניין זה את הוראת סעיף 78ט. לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981 ולפיה, "המפקח יכיןתקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שמונה להם מנהל מיוחד....". סעיף זה הוסף לספר החוקים בתיקון עקיף במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 ).

  לשונה של הוראת סעיף 33 לתקנון האחיד, הינה:

"חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות (להלן - חודש הזכאות הראשון לקצבת נכות) יהיה החודש בו חל המועד המאוחר מבין אלה (להלן - מועד הזכאות הראשון לקצבת נכות):

(1) מועד הנכות;

(2) היום שלאחר התקופה שבגינה יש למבוטח זכות לתשלום דמי מחלה לפי הוראות הדין, צו הרחבה, הסכם עבודה, או הסדר החל על המבוטח, הארוכה מביניהן;

(3) המועד בו שונה שיעור נכותו של המבוטח".

   טענת הקרן היתה אפוא, כי מר וניט היה זכאי עובר לפיטוריו ל - 450 ימי מחלה בתשלום מעם השופרסל (קרי, עד ליום 26.4.2005) ולפיכך זכאותו לקבלת קצבת נכות מן הקרן, אמורה היתה לקום רק ביום 26.4.2005 עם חלוף אותם 450 ימים.