מען סלימאן כנג' נ' פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי

פסק דין

1.חלקות 3 ו - 7 בגוש 202013 מאדמות רמת הגולן, (להלן: "החלקות"), נרשמו בעקבות הליכי הסדר מקרקעין, ע"ש מדינת ישראל.

2.בפני תביעה לתיקון הרישום בפנקסי המקרקעין, על פי העילות הקבועות בסעיפים 97-93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), התשכ"ט - 1969 (להלן: "פקודת ההסדר"), במסגרתה עותרים התובעים לבטל את רישום הזכויות בפנקס המקרקעין ביחס לשתי החלקות הנ"ל, ולהורות על רישום חלקים מהן על שם התובעים, כך ששטח של 20 דונם מתוכן ירשם על שם התובע 2, והשטח הנותר, 10.602 דונם בחלקה 3, ירשם על שם התובע 1.

3.התביעה הוגשה כנגד מדינת ישראל וכנגד פקיד הסדר המקרקעין.

רקע:

4.תובע מס' 1 (להלן: "תובע מס' 1" או "התובע"), הינו תושב הכפר מג'דל שמס שברמת הגולן ובנו של המנוח סלימאן כנג' אבו סאלח ז"ל, (להלן: "המנוח סלימאן"), אשר נפטר בשנת 1987.

5.המנוח סלימאן הינו אחד מבניו של המנוח כנג' אבו סאלח ז"ל (להלן: "המנוח כנג'").

6.התובע מס' 2 הינו תושב הכפר בוקעתא שברמת הגולן, אשר לפי הנטען, רכש מאת התובע זכויות בחלקות הנ"ל.

7.תובע מס' 2 רכש לטענתו, זכויותיו בכ- 20 דונם מתוך המקרקעין, בשנת 2000, מאת התובע מס' 1 וזאת בתום לב ובתמורה, ומבלי שהיה מודע לכך כי המקרקעין רשומים על שם מדינת ישראל בעקבות הליכי הסדר. לא יכולה להיות לפיכך מחלוקת, כי זכויותיו של תובע מס' 2, ככל שיש לו זכויות במקרקעין, נגזרות מזכויותיו של תובע מס' 1 והוקנו לו לאחר שהליכי ההסדר הסתיימו, כך שאין לו עילה עצמאית לתקיפת הרישום.

8.מקרקעי גוש רישום 202013 עברו הסדר זכויות מקרקעין בסוף שנות השמונים, תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, כחלק מהסדרת חטיבת מקרקעין גדולה שכללה את מקרקעי גוש רישום 202011 עד 202018.

חטיבת הקרקע המצויה דרומית לשטח השיפוט של המועצה המקומית בוקעתא ומחוץ לגבולה כונתה בהודעות ההסדר השונות בשם "שעל".

9.ביום 02/12/90 נרשמו הזכויות בחלקה 7 בגוש 202013 (להלן: "חלקה 7"), ששטחה הכולל הוא 30,300 מ"ר, על שם המדינה בשלמות, בהעדר תביעה סותרת. הזכויות בחלקה 3 בגוש 202013 (להלן: "חלקה 3"), ששטחה 42,021 מ"ר, נרשמו על שם המדינה בשלמות בתאריך 23/11/94, מכוח פסק דין, שניתן בתיק (מחוזי נצרת) נ/576 - נ/580, אשר הכריע בתביעות סותרות שהוגשו ביחס לחלקה זו, והורה על רישומה על שם מדינת ישראל.

10.שטח שתי החלקות הרשומות הינו כ- 70 דונם. השטח נשוא המחלוקת הינו כאמור, כ- 32,600 מ"ר בלבד, המתוארים בתשריט ת/5, והמהווים חלק משתי החלקות הנ"ל.

11.בשנת 2001 הגישה הנתבעת תביעה לסילוק ידו של תובע מס' 2 מן המקרקעין, (ת.א. 1228/01 בבית משפט השלום נצרת), וזאת לאחר שהלה החל להכשיר חלק מן המקרקעין, ליישרו ולטעת בו עצים. לטענת התובעים, רק בעקבות הגשת התביעה נודע להם לראשונה כי המקרקעין הוסדרו ונרשמו על שם מדינת ישראל.

12.בתחילה נקטו התובעים בהליך של בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על לוח הזכויות. על פי החלטה שניתנה בבקשתם זו הוגש ערעור על לוח הזכויות (נ' 1255/01 מחוזי נצרת) אך הערעור נדחה על הסף, בנימוק כי מעת שהחלקות נרשמו בפנקסי המקרקעין החדשים אין עוד דרך לתקוף את לווח הזכויות, והדרך היחידה לתקוף את הרישום הינה מכוח אחת העילות הקבועות בסעיפים 93 – 97 לפקודת ההסדר.

13.ערעור שהגישו התובעים לבית המשפט העליון (ע"א 9342/02), נדחה, תוך שנקבע כי אין בדחיית הערעור כדי לחסום עילה אחרת, ככל שזו עומדת למערערים. בעקבות האמור, הוגשה התביעה שבפני.

טענות התובעים

14.התובע טוען לזכותו במקרקעין נשוא המחלוקת, בהסתמך על שני נימוקים:

א) הקושאן הטורקי שאת העתקו הציג לבית המשפט, מעיד על בעלותו של מורישו, המנוח כנג' בחלקת קרקע גדולה, ששטחה כ- 170 דונם, באזור הידוע בשם "כרום אלרומאן" והנמצאת דרומית לכפר בוקעתא, ממזרח לכביש בוקעתא-קוניטרה, שהמקרקעין נשוא המחלוקת מהווים חלק מהם.

ב) מכוח חזקה ועיבוד לאורך שנים רבות, מעבר לתקופת ההתיישנות, ע"י התובע מס' 1 ומורישיו.