מעמדם האישי של בני זוג לאחר מסיבת נישואין ללא ‏חופה וקידושין

העניין שלפנינו הוא הגדרת מעמדם האישי של בני זוג מהעדה הקווקזית שהחלו את חייהם המשותפים כבעל ואישה לאחר מסיבת חתונה ללא עריכת חו"ק.

להלן פרטי המקרה.

ה"בעל" שבפנינו הציג תביעת גירושין מ"אשתו". "אשתו" זו לא נישאה לו מעולם כדמו"י. בתעודות הזהות של שניהם הם רשומים כרווקים.

אולם, כשהחליטו הצדדים להינשא בעבר ופנו לרישום נישואין, הייתה האשה קטינה בת 15.5.

כשהודיעו להם שאסור להם להינשא כדמו"י מכוח החוק הנוהג בישראל, אף על פי כן, הצדדים בעצה אחת עם הוריהם ערכו מסיבת "נישואין" רבת משתתפים כנהוג בעדה הקווקזית (בעדה הקווקזית היה נהוג להשיא את בנותיהם בגיל צעיר. האשה עלתה לארץ זמן קצר סמוך לאירועים הנ"ל).

לשאלת בית הדין, הצהירו הצדדים שלא היה טקס דתי כלשהוא, לא מסירת טבעת, לא כתובה, לא חופה, ובלא סממן כל שהוא של קידושין כדמו"י.

לאחר מכן חיו הצדדים חיים משותפים כזוג "נשוי" לכל דבר תחת קורת גג אחד כמה שנים.

לצדדים נולדו בחייהם המשותפים שלושה ילדים, ואלו רשומים בתעודות כילדי הצדדים. על שניים מהם היה בעבר הליך של הכרת אבהות בביה"ד.

לפני כמה שנים נפרדו הצדדים כל אחד לדרכו ללא גט כדמו"י (ייתכן ולפי מחשבתם לא היו זקוקים לכך). כעת, לדברי ה"בעל" נאמר לו על ידי מאן דהוא, שעל אף שלא היו קידושין כדמו"י מאחר והיו קידושי ביאה (כנראה נאמר לו "אין אדם עובב"ז"), ולכן הם צריכים להתגרש בג"פ כדמו"י, ומכאן תביעתו לגירושין. האשה "לדבריה" נדהמה מתביעתו, שכן היא חשבה שמאחר ולא היו קידושין כדמו"י אינה נשואה לו כלל, ולכן אינה צריכה גט.

לדברי ב"כ האישה, ייתכן שכל התביעה לגירושין נועדה לאפשר לתובע תביעה רכושית על ידי הבעל, לאחר שיוכרו כנשואים על פי ההלכה. טענה זו הוכחשה על ידי הבעל.

בתחקור שביה"ד עשה לצדדים, הבעל סיפר שאחרי שהוא עזב את הבית המשותף, האשה חיה עם מישהו אחר, ולטענתו יש לו ראיות על כך. האשה הודתה בתחילה שאכן עברה לחיות עם מישהו אחר. אולם, בעקבות שאלת ביה"ד, האשה נסוגה והכחישה שהיו יחסי אישות ביניהם.

מהתרשמות של ביה"ד עולה שהמניע המרכזי והאמתי של ה"בעל" מאחרי פתיחת התיק על אף היותם רשומים כרווקים הוא הרצון שלו לאוסרה על אותו בועל מטעמיו שלו.

גם לאחר סידור הגט ביקש הבעל מביה"ד לברר את הפרט הזה של איסורה על ה"בועל", כך שלביה"ד ברור שזו הסיבה המרכזית.

מכל מקום, יהא טעמו של הבעל אשר יהא, ביה"ד נדרש לברר את מעמדם ההלכתי לאור הנתונים הנזכרים.

ביה"ד החליט בשלב ראשון לסדר לצדדים ג"פ כדמו"י לחומרא, ולהשאיר את ההחלטה על מעמדם האישי לאחר סידור הגט. בתחילה האשה סרבה ל"התגרש" אבל לבסוף הסכימה וסודר ג"פ כדמו"י לצדדים.

ועתה באנו בבירור זה לקבוע את מעמדם האישי. השאלות העומדות על הפרק, הם כלהלן:

א.  האם הצדדים נחשבים כנשואים לשעבר מכוח החזקה ש"אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות" מחמת הספק או כלל לא. ומכלל זה באנו לדון גם בבאות.

ב.   האם תהיה אסורה לבועל ולבעלה.