מעמדו של הרשום יהודי על יסוד מסמכים מזויפים; סמכות וסדרי הדין בבירורי יהדות

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי מתאריך י"ז באדר התשע"ח (4.3.18) שלפיו מערערת מס' 1 – [פלונית] ואימה, מערערת מס' 2 – [אלמונית] מעוכבות נישואין.

בית הדין האזורי קבע שתעודת הלידה שהציגה אם המערערת מזויפת, העביר את החומר שבידיו להגשת תלונה במשטרה על זיוף מסמך רשמי וחייב את המערערת בהוצאות לקופת המדינה בסך 10,000 ש"ח.

עילות הערעור שהציג לפנינו בא כוח המערערות הן ארבע, ובתמצית כדלהלן:

א. תעודת הגירושין של מערערת מס' 2 היא אישור יהדות של האם וממילא של בתה, שמאחר ואין גירושין כדת משה וישראל אלא לבני זוג יהודיים הרי שביצוע הגירושין כדת משה וישראל הוא את האישור על יהדותם.

ב. לא ניתנה למערערות אפשרות לחקור את חוקר היהדות שעליו נשען פסק הדין המעורער. האפשרות לחקור מומחה מטעם בית הדין היא זכות שנמנעה מהמערערות.

ג. המבקשת מערערת מס' 1 הוחזקה כיהודייה כל חייה, ולא ניתן לדבר זה משקל בפסק הדין.

ד. בית הדין לא מוסמך ליתן פסקי דין בעניינו של גורם שלא פנה לבית הדין, ולכן הקביעה שאם המערערת מעוכבת נישואין משוללת סמכות.

אלו הם, כאמור, הטיעונים בתמצית.

ב.רקע עובדתי וההליך בבית דין קמא

הורי מערערת 1 ([פלונית]) – האם מערערת 2 [אלמונית] בת [...] והאב [...] נישאו בנישואים אזרחיים בברית המועצות באלול תשמ"ח (ספטמבר 88) ועלו לארץ באלול תש"ן (ספטמבר 90). סבתה [אם אימה] של מערערת 1 מתגוררת בבלארוס.

על פי תעודת הלידה של האם נולדה היא באב תש"ל (אוגוסט 70) ורישום הלידה נערך כשנה לאחר מכן בתמוז תשל"א (יולי 71).

[פלונית], מערערת 1, נולדה בארץ באייר תשנ"ד (מאי 94).

הורי מערערת 1 התגרשו בבית הדין הרבני בחיפה בתמוז תשנ"ד (יולי 94). במעשה בית הדין שניתן במועד זה נכתב: "אין מעשה בית דין זה מהוה ראיה בדבר יהדותם."

[פלונית] נקראה בלידתה [... (שם נוצרי מובהק)], שינתה שמה ל[פלונית], גדלה במדינת ישראל בחברה היהודית ועברה את המסלול שעוברים צעירים ישראלים.

בח' שבט תשע"ו (18.1.16) נרשמה [פלונית] לנישואין ברבנות נהריה, וזו הפנתה אותה לבירור יהדות.בט"ו בשבט תשע"ו (25.1.16) פתחה [פלונית] תיק בירור יהדות בבית הדין האזורי, ובכ"ט בשבט תשע"ו (8.2.16) הופיעו [פלונית] (מערערת 1) ואימה (מערערת 2) בבית הדין בפני מברר יהדות והציגו צילום תעודת לידה של האם.

צילום תעודה זו העלה חשש שהתעודה מזויפת, מכיוון שלא נכתבה לפי הכללים הידועים לכתיבת תעודות. מלבד זאת הפער בין מועד הלידה למועד הרישום העלה חשש לאימוץ של אימה של המבקשת – מערערת 1 דנא.יש לציין שבפגישה זו נאמר למברר היהדות, שהנישואין אמורים להתקיים באפריל 16.