מעוז(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר

החלטה

בעתירת האסיר ניתן ביום 9.12.2013 פסק דין במסגרתו התקבלה העתירה, ונפסק כי על המשיב לאפשר לעותר קיום ראיון עיתונאי, הכל בתנאים וכאמור בפסק הדין.

היום, 18.12.2013, מוגשת על ידי המבקשות, רשות השידור וכתבת מטעמה, בקשה להצטרף לבקשת העותר (האסיר) ולקבל אישור לראיינו, ונטען כי המבקשות בעלות זכות עמידה בדיון.

דין בקשה זו להידחות הן מהטעם שהדיון בעתירת האסיר כבר הסתיים במתן פסק דין כאמור, והן מהטעם שהמבקשות אינן יכולות להצטרף לעתירת אסיר בהליך זה.

משניתן פסק דין אין מקום לפתוח שוב את הדיון.

דין הבקשה להצטרפות לעתירה היה להידחות, גם אם היתה היא מוגשת בטרם ניתן פסק דין כאמור.

בבקשה דומה אשר הוגשה על ידי ערוץ 10, בטרם מתן פסק הדין, ניתנה על ידי החלטה הדוחה את הבקשה ביום 17.11.2013. דין בקשת המבקשות כעת להידחות גם מאותם טעמים בהחלטה האמורה, כמפורט להלן.

עתירת האסיר הוגשה מכח סעיף 62א' (א) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) הקובע :

"אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו"

המסגרת הנורמטיבית אשר במסגרתה הוגשה העתירה, קובעת כי עתירה כאמור מוגשת על ידי אסיר. העותר הינו האסיר, והוא בלבד.

אין במסגרת נורמטיבית ודיונית זו של עתירת אסיר כדי להביא לצירוף צד אחר, גם אם יש לו ענין בעתירה. הוראת החוק וסדרי הדין אשר נקבעו לדיון בעתירת אסיר, עניינם בעתירתו של האסיר בלבד.

כך הוא לא רק ביחס לעתירה אשר עניינה קיום ראיון אשר כלי תקשורת מבקש להצטרף אליה, אלא גם ביחס לעתירות בנושאים אחרים אשר לעיתים קיים ביחס אליהן צד ג' אשר לו ענין בעתירה.

ככל שלמי שאינו אסיר טענה ביחס למעשה או מחדל של שירות בתי הסוהר, הרי שהמסגרת הנורמאטיבית לדיון בטענותיו אינה עתירת אסיר לפי סעיף 62א' לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש).

המבקשות טוענות כי הן בעלות זכות עמידה בדיון שכן הן עומדות בנעלי הציבור לו קיימת הזכות לדעת, ומוסיפות וטוענות ביחס לזכות לחופש ביטוי של אסיר ולחופש הביטוי בכלל.

אין בטענות אלו כדי להביא למעמד של גורם חיצוני בעתירת אסיר. עתירת אסיר היא עתירתו שלו, מבחינה מהותית ומבחינה פרוצדוראלית.

ככל שהמבקשות מעוניינות כי יינתן צו כלשהו כנגד שירות בתי הסוהר או מי הפועל מטעמו, הרי שעליהן לבדוק מהי המסגרת הנורמטיבית והדיונית להגשת בקשה כזו, ולפעול במסגרתה. עתירת אסיר מכח סעיף 62 א' לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) ודאי שאינה המסגרת.

למבקשות אין זכות עמידה בדיון זה, ובמסגרת דיונית זו, אשר ענינה בעתירת אסיר ובזכויותיו שלו. הפניית המשיבות לבש"פ 658/88, אשר עסק בענין אחר, והסתמכות על זכותן הנטענת אין בה כדי לאפשר הכנסתן כצד לדיון במסגרת נורמטיבית אשר נוצרה עבור האסיר בענין הנוגע למאסרו.

החלטתי זו שלא לאפשר צירופן של המבקשות ענינה אך בשאלה הקשורה במסגרת הנורמטיבית לבקשה. אין בהחלטתי כל התייחסות לגופו של ענין לסעד המהותי המתבקש או לטענות המבקשות ביחס לזכויותיהן.

אשר לשאלות הקשורות לחופש הביטוי, לכך התייחסתי בהרחבה במסגרת פסק הדין בעתירה.

מכל האמור הבקשה להצטרפות לעתירה נדחית.