מעודה נ' גואל

פסק דין

1.ראשיתה של הפרשה בה עסקינן הינו בתיק הוצל"פ שנפתח כנגד התובע בשנת 1999 בגין שטר בסכום של 170,000 ₪. כנגד התביעה השטרית הוגשה התנגדות, שהתקבלה.

הצדדים הגיעו לפשרה אשר קיבלה תוקף של פסק דין ביום 9/9/04.

על פי פסק הדין היה על התובע (ככאן) לפעול להעברת נכס מקרקעין הידוע כגוש 6742 חלקה 190 בחולון על שמו של הנתבע תוך 60 יום.

עוד הוסכם כי אם לא יפעל התובע כאמור לעיל, יהא רשאי הנתבע להגיש בקשה למתן פסק דין כנגדו על מלוא הסכום.

2.נקפו השנים, המקרקעין לא נרשמו על שם הנתבע, והוא חזר לפעול בתיק ההוצל"פ לגביית החוב. הליכים שניסה התובע לפעול כנגד ביצוע החוב(טענת "פרעתי"), נדחו, בין היתר בגין הגשת התובענה שלפני.

3.זו הוגשה ע"י התובע העותר לאכיפתו של ההסכם. לגרסתו, שילם בגין החוב , בין בעצמו ובין באמצעות צדדים שלישיים, סכום הגבוה ממנו.

עוד טוען התובע כי פעל להסרת העיקולים והשעבודים הרובצים על הנכס, ומסר לנתבע את כל האישורים הנדרשים להעברת הזכויות על שמו, אך הנתבע סירב לשתף פעולה עימו ולהגיש את הבקשות הנדרשות על מנת שימומש הסכם הפשרה.

על פי מצב דברים זה, טוען התובע כי הוא זכאי לכך שתיק ההוצל"פ שנפתח כנגדו וכנגד צדדים שלישיים- יסגר.

4.הנתבע טוען כי ההסכם לא קוים ע"י התובע וכי לא שילם את הסכומים הנטענים על ידו ולפיכך הינו זכאי להמשיך ולפעול בתיק ההוצל"פ במיוחד כנגד צדדים שלישיים, משום שהתובע הינו חסר אמצעים.

5.עוד בתחילת הדרך טען ב"כ התובע כי החוב שולם עוד לפני שהגיעו הצדדים להסכם הפשרה. המסקנה המתבקשת מכך, כי אם נכונה הטענה, לא היה מקום לחתום על ההסכם, ובודאי שאין מקום לתבוע את אכיפתו וכך אף כתבתי בהחלטתי מיום 5/7/09.

6.לתובע ניתנה הרשות לתקן את תביעתו. הבקשה שלפני הינה לדחיית התביעה המתוקנת.

בתביעה זו, חוזר התובע על טענותיו.

7.דיון

הסכם הפשרה נוקט במילים "במידה ויחולו עכובים בפרוצדורה של העברת הנכס על שמו של המשיב ואשר אינם תלויים במבקש, דוגמת שביתות, עיצומים, אי שיתוף פעולה מצידו של השיב, הרי אז לא תהיה למשיב כנגד העילה, אלא לאחר חלוף העיכובים וצירופם של הימים שחלפו, בהתאם."

8.בכתב תביעתו טוען התובע כי במועד חתימת הסכם הפשרה היו רשומים על הנכס משכנתא לטובת בנק מרכנתיל ועיקולים שהוטלו ע"י רשויות המס. המשכנתא סולקה אך השעבודים לרשויות המס לא הוסרו. על פי התובע, נסוגים עיקולים אילו מפני זכותו של הנתבע שלטובתו נרשמה עוד קודם לכן הערת אזהרה.

לשיטתו של התובע היה על הנתבע לפעול להסרת עיקולי הרשויות, עקב זכותו הגוברת , ומשלא עשה כן, יש לראותו כמי שלא שיתף פעולה, ולאכוף עליו את ההסכם.

9.לטעמי, עקב התחייבותו של התובע בהסכם, תפקידו לפנות לרשויות המס ולדרוש את ביטול העיקולים שנרשמו עקב חובותיו שלו, ולא בשל חובות הנתבע. כל עוד לא עשה כן, אין הוא יכול לטעון לקיום ההסכם על ידו, ומשכך, אף לא לאכיפתו.

10.אלא שבאותה נשימה טוען הוא לקיומם של תשלומים שבוצעו על ידו. טענה זו הינה חילופית וסותרת את הטענה לקיום ההסכם. ממה נפשך: אם טוען הוא כי התשלומים בוצעו לפני חתימת ההסכם, עליו לעתור לביטולו. אם הינו טוען לתשלומים לאחר מכן, מדוע זכאי הנתבע למקרקעין ולתשלומים גם יחד ומדוע, לנוכח סילוק החוב במזומן יש להעביר את המקרקעין על שמו?

11.כתב התביעה הסתום איננו מאפשר בירור מחלוקת כלשהי. הואיל וכבר ניתנה לתובע הזדמנות אחת לתיקון תביעתו, אינני מתירה זאת פעם נוספת.