מע"מ עכו נ' ח.פ. 511965091 ואח'

גזר דין

רקע עובדתי

הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ב- 6 עבירות של אי הגשת דוחות תקופתיים לפי סעיף 117 (א) (6) בשילוב עם סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף וביחד עם תקנה 20 לתקנות המס.

הנאשמת 1 עוסקת במכירת נעליים ומוגדרת כ"עוסק" והנאשם 2 הינו מנהלה הפעיל של הנאשמת 1 והורשע מכח סעיף 119 לחוק מס ערך מוסף.

כעולה מעובדות כתב האישום, הנאשמים לא הגישו דוחות תקופתיים בין החודשים נובמבר2008

ועד מרץ 2009 ובחודש יולי 2009.

ביום 3.10.10 הודו הנאשמים במיוחס להם וביקשו לאפשר להם להסיר המחדלים טרם הטעונים לעונש.

בית המשפט נעתר לבקשה, דחה הדיון וכעבור חצי שנה נשמעו הטעונים לעונש.

טיעוני הצדדים

התובע בטיעוניו לעונש ציין כי בנוגע ל – 5 דוחות מתוך ה- 6 מושא כתב האישום, הנאשמים הגיעו להסדר תשלומים עם רשויות המס אולם לא עמדו בהסדר והחוב שנותר להם עומד על סך

163,000 ₪. בנוגע לדוח השישי, ציין התובע כי הוא טרם הוגש וסכום המע"מ הנובע אך מדוח זה עומד על 177,000 ₪.

סכום המס שעוכב על ידי הנאשמים בגין ששת הדוחות בסך הכל – 340,000 ₪.

התובע טען כי הנאשמת 1 הפסיקה פעילותה העסקית ונכנסה לכינוס נכסים וביקש להחמיר עם הנאשמים ולהטיל עליהם קנס כספי מרתיע.

על הנאשם 2 ביקש התובע להטיל גם מאסר בפועל ומאסר מותנה.

ב"כ הנאשם סיפר כי הנאשם 2 ואחיו הקימו את נאשמת 1 עוד בשנת 1991 ומשך שנים ארוכות פעל העסק כחוק ואף שגשג.

לדבריו, בסוף שנת 2008, כתוצאה מהמשבר הכלכלי שפקד את כלל העולם החל העסק להתדרדר, הכנסותיו הצטמצמו והנאשם 2 ואחיו מכרו כל רכוש שהיה להם בנסיון להבריאו.

לטענתו האיחור בהגשת הדוחות נבע משינוי במדיניות הבנק בהיקף האשראי שניתן לחברה, שינוי שהביא למצב בו הנאשמים לא יכולים היו להוציא כסף.

בנוגע לדו"ח מחודש יולי 2009 טען ב"כ הנאשמים כי הוא נובע מחשבונית יחידה שיצאה לחברה אשר שילמה לנאשמים צ'ק בסכום גדול מאוד.

לדבריו הנאשמים קיוו לשלם כל חובם למאשימה לאחר קבלת אותו צ'ק אולם הצ'ק חזר וכך נגוזו תקוותיהם.

עוד טען ב"כ הנאשמים כי הנאשם 2 הוכרז פושט רגל (ר' נ/2), לנאשמת 1 ניתן צו פירוק (ר' נ/1) ולמעשה היא הפסיקה כל פעילות מאז חודש יולי 2009.