מסרי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 5.7.2012 (להלן - הועדה).

להלן עובדות המקרה:

1.המערער נפגע ביום 23.9.2007 בקרסול ימין, ברך שמאל, עמוד השדרה הצווארי ובמותן. ביום 14.9.2009. הועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות תביעה של המערער לקביעת דרגת נכותו מחדש לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן – תקנות נכות מעבודה) מחודש 12/2011. הועדה קבעה כי אין החמרה במצבו של המערער. מכאן הערעור שבפני.

טענות המערער:

2.המערער נבדק על-ידי כירורג, בעוד פגיעתו היא בתחום האורטופדי וראוי היה שייבדק על-ידי מומחה בתחום זה.

3.עולה מהפרוטוקול, כי הועדה הטילה ספק באמינותו של המערער. מכאן, שהיה עליה להזהיר אותו בעניין זה – דבר שלא עשתה.

4.הנמקת הועדה אינה ברורה ביחס להגבלה בתנועות הגב, שכן הועדה מסתמכת לעניין זה על ישיבה זקופה – ממצא שאין בינו לבין היעדר הגבלה בגב כל קשר.

טענות המשיב:

5.גם אם הבדיקה בפני הועדה בוצעה על-ידי המומחה בתחום הכירורגיה אין לדבר משמעות משום שהועדה בדקה וציינה את ממצאיה בתחום התלונה.

6.אין צורך באזהרה של המערער משום שהועדה לא הגיע למסקנה הנסמכת על חוסר שיתוף הפעולה או על חוסר האמון.

7.קביעת הועדה בדבר צורת ישיבתו של המערער על מיטת הבדיקה הינה ממצא רפואי עצמאי, שהועדה רשאית להסיק ממנה מסקנות. הקבעה ברורה ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הועדה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

8.הועדה התכנסה, כאמור, ביום 5.7.2012. בהרכב הועדה נכללו מומחים בתחומי האורטופדיה, הנוירוכירורגיה ורפואת פנים. הועדה רשמה את תלונותיו של המערער בדבר כאבי והגבלות בתנועת הגב.

בפרק הממצאים ציינה הועדה את תוצאות בדיקות ב- CT שהצביעו, בין השאר, על בלטים ושינויים ניווניים ועל היעדר סימנים חבלתיים בעמוד השדרה המותני.

בין ממצאי בדיקתה ציינה הועדה, בין השאר:

"בבדיקה לורדוזה שמורה, אין סקוליוזה, טוען שאינו מסוגל להתהלך על קצות העצבות והעקבים בשל הפגיעה בברך ימין. בעת שמתבקש להתכופף מבצע זאת בצורה חלקית בשל כאבים קשים, מאידך גיסא בישיבה על מיטת הבדיקה מסוגל לשבת כמעט °90 ללא כיפוף הברכיים. SLR חיובי בשמאל ב °85 בלבד מימין ב°70 ללא גרעון מוטורי ברגליים, דלדול בשרירי הירך על רקע הפגיעה בברך, החזרים גידיים הופקו היטב בפיקה ובקרסוליים..."

בסיכום מסקנותיה קבעה הועדה כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית – לא חלה החמרה במצבו של המערער, וכי הבקע הדיסקלי לא בא לידי ביטוי קליני.

9.טענתו של המערער כי נבדק בתחום האורטופדי על-ידי המומחה בתחום הכירורגי לא נתמכה עובדתית. יחד עם זאת, במעמד הדיון הסכים ב"כ המשיב לקבל את טענה העובדתית בדבר עצם ביצוע הבדיקה, ועמד על טענתו כי אין בעצם ביצוע הבדיקה על-ידי המומחה בתחום הכירורגי כדי לפגוע בתוקפם של הממצאים בתחום הפגימה האורטפדי.

דין טענת המערער בדבר זהות מבצע הבדיקה להידחות. משחברי הועדה כולם, ובכללם המומחה בתחום האורטופדי שנמנה על חברי הועדה ונכח במקום בעת ביצוע הבדיקה, יכולים היו לצפות בממצאי הבדיקה ולתעדם – הרי שאין פגם משפטי בכך שחבר ועדה זה או אחר מבצע אותה בפועל.