מסעד נ' מדינת ישראל משרד התעשייה המסחר והתעסוקה

החלטה

1.המבקש הגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט.

אלה נימוקי הבקשה:

א.המבקש היה בעלים של חברת בניה שהיתה פעילה עד שנת 2004.

ב.הקנס הושת בגין עבירה נטענת מיום 26.12.04.

ג. המבקש לא הוזמן לחקירה אודות העבירה הנטענת.

ד.כנגד המבקש הוגשו שלושה כתבי אישום המתנהלים בבית הדין לעבודה, בהם טוען המבקש כי מישהו מתחזה בשמו ומשתמש בזהותו ובזהות החברה ומעסיק עובדים זרים.

ה.המבקש לא קיבל את הודעות הקנס. נודע לו על הקנס רק לאחר שבדק אודות עיקול שהוטל ואז הוסבר שהעיקול הוטל בגין הקנס.

ו.המבקש סבר כל העת שהעיקולים הוטלו בגין התיקים האחרים שמתנהלים נגדו ולו היה יודע על קיומו של הנקס, היה מגיש בקשה להישפט.

ז.נראה כי נפלו פגמים בהליך הטלת הקנס, בין השאר באי זימון המבקש לשימוע קודם להטלת הקנס.

2.ביום 17.5.12 הוגשה תגובת המשיבה.

בתגובה הודיעה המשיבה כי הודעת הקנס נשלחה לכתובתו של המבקש ביום 2.3.06 (בטעות נכתב 2.3.53) וחזרה בציון "לא נדרש".

לטענת המשיבה- מדובר במסירה כדין.

בנוסף, טענה המדינה כי הושתו על המבקש קנסות נוספים שבגינם הגיש המבקש ביום 11.6.07 בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט. מדובר על קנסות בגין שתי עבירות, מיום 30.8.04 ומיום 21.12.04.

לטענת המדינה, בתגובה שהוגשה לגבי אותן בקשה, ציינה שקיים תיק נוסף שבו לא הוגשה בקשה להישפט וכי התיק מתנהל במרכז לגביית קנסות והוטל בעקבותיו עיקול.

המשיבה צרפה לתגובתה את ההודעה שהגישה לבית הדין בתיק בש"א 6430/07, בה מצוין הנ"ל.

לטענת המשיבה, המבקש ידע על קיומו של הקנס כבר בשנת 2007 עת הוגשה תגובת המדינה והגיש את הבקשה כשש שנים לאחר מכן, בחודש מרץ 2012.

נטען כי בנסיבות אלה, אין מקום למתן אורכה להגשת בקשה להישפט.

3.לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שהוגש, להלן החלטה בבקשה.

4.הודעה על קנס מנהלי, נשלחה למבקש בשנת 2006 לכתובתו הרשומה וחזרה בציון "לא נדרש".