מסלוחי נ' מדינת ישראל

פסק דין

שאלת פרשנותן של תקנות 556 ו 557 לתקנות התעבורה.

לבית משפט זה הוגש ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה תל-אביב, כב' השופט גרטי, לפיה נדחתה בקשת המערער "לחישוב פסילה".

התשתית העובדתית:

בחודש אוגוסט 2003 נשפט המערער בהעדרו בבית משפט השלום לתעבורה ברמלה ונגזרו עליו, בין היתר, 15 חודשי פסילת רישיון נהיגה בפועל. המערער הפקיד את רישיונו כחוק.

בחודש אפריל 2005 – בחלוף מספר חודשים מתום תקופת הפסילה הקודמת – נשפט המערער פעם נוספת, הפעם בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב ונדון לצד עונשים אחרים, לשנה פסילת רישיון נהיגה בפועל.

בחודש דצמבר 2005 נשפט המערער פעם נוספת – שלישית – בהעדרו בבית משפט השלום לתעבורה בתל-אביב ונדון, בין היתר, לשנתיים פסילת רישיון נהיגה בפועל.

בפועל, תוקף רישיון הנהיגה של המערער פקע בחודש אוגוסט 2001.

טענות הצדדים:

לטענת בא כח המערער, לא היה בידו דבר להפקדה שהרי ביצע הפקדה אחת בשנת 2003 בבית משפט השלום לתעבורה ברמלה וממילא תוקף רישיון הנהיגה שלו פג בשנת 2001. משכך, אין מקום להורות לו לשוב ולבצע הפקדה בכל תיק מחדש.

בנדון זה, נסמך בא כח המערער על פסק דינו של כב' השופט כאמל סעב בעפ"ת 13134-03-09 אלכסנדר סורילוב נ' מדינת ישראל. בפסק דין זה קבע כב' השופט סעב כי הפקדה אחת משרתת את התכלית החקיקתית שהרי המערער אינו יכול לקיים את דרישת ההפקדה פעם נוספת הואיל ולא הוציא רישיון נהיגה חדש.

מנגד, דוחה המדינה בכל לשון את טענות בא כח המערער. לטעמה, לחוק תכליות נוספות. בא כח המשיבה ביססה טענותיה על שורה ארוכה של פסקי דין כאשר היא מציבה את פסק דינו של כב' השופט סעב כאי בודד בים של פסקי דין.

דיון והכרעה:

השאלה העומדת להכרעה נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין והחלטות ואין מקום, טעם וצורך לשוב ולמנותם.

בין לבין, ביום 05.09.10, ניתנה החלטה על ידי סגן נשיא כב' השופט ד"ר עודד מודריק בשאלה זהה לחלוטין. ראה ע"ח 13543-08-10 מאיר כהן נ' מדינת ישראל.

בהחלטה זו, קבע כב' השופט מודריק – לאחר שסקר את המתווה הנורמטיבי ואת הפסיקה – כי הטענה שתקנה 557(ב) אינה חלה בנסיבות של העדר רישיון משום שזה הופקד בבית המשפט על בסיס גזר דין קודם, אין לה על מה שתסמוך, משום שהיא מתעלמת הלכה למעשה משלוש התכליות שנקבעו בפסקי הדין השונים.

שלוש תכליות, כאמור לעיל, לחובת ההפקדה החוזרת ונשנית:

א.למנוע מצב של שימוש ברישיון לאחר שנפסל.

ב.תכלית "מנהלתית", לאפשר למזכירות לדווח לרשות הרישוי על הפסילה ומועד תחילת מניינה כדי להבטיח פיקוח ואכיפה יעילים.

ג.תכלית פסיכולוגית חינוכית – "חובת ההפקדה של רישיון שנפסל ממחישה לבעל הרישיון את עובדת כניסתה לתוקף של הפסילה ואת משמעותה המלאה והמוחשית של פסילה זו. שוב אין בידו תעודת רישיון ואין ברשותו מסמך המתיר לו לנהוג. להיעדר תעודת הרישיון ברשות הנאשם, ישנה משמעות חינוכית ופסיכולוגית העשויה לתרום להפנמת האיסור החל על נהיגה עד לריצוי מלוא תקופת הפסילה". בש"פ 2199/03 מאיר נ' מדינת ישראל, פד"י נ"ז(3) 467, 473 (2003).