מסארווה נ' מדינת ישראל

פסק דין

אכן ההסכמה במקומה ואקבל אותה. כלומר, אבטל את פסק דינו של בית משפט קמא והתיק יחזור אליו לשמיעה מראשיתו.

למרות ההסכמה, ומאחר ומצאתי דוגמאות רבות לדרך שנהג ביהמ"ש קמא במקרה זה בערעורים שנתקלתי בהם, אזכיר לכלל השופטים מבית משפט קמא שכאשר יש הסדר טיעון בין המדינה לבין נאשם, אזי מחובתו של בית המשפט להסביר לנאשם "הסבר היטב, שבמידה והובטחה לו הקלה בעונש או טובת הנאה אחרת, המדינה, בשיקול דעת בית המשפט, אין ההסכם קושר או מחייב את בית המשפט כל עיקר".

"אילו הובא בדבר ההסכם לידיעת השופט המלומד בבית המשפט המחוזי, כפי שהובא לידיעתנו, היה על השופט להודיע למערער מיד שאין הוא רואה עצמו קשור, לא בהסכם ולא במה שהקטגור יבקש ממנו לעניין העונש: ואם כי לא צריך היה להזהירו מראש עומד הוא להטיל עליו מאסר בפועל, על כל פנים צריך היה להזהירו שקיימת האפשרות לכך, תהא אשר תהא עמדת הקטגור".

דברים אלה נאמרו כבר בע"פ 532/71, אליהו בחמוצקי נ' מ"י (פסקי דין כ"ו) (1) עמ' 553, ומשם מצאו מקומם לכל הפסיקה המאוחרת, לרבות הערעור הפלילי 1958/98, פלוני נ' מ"י הידוע.

יש להקפיד בעניין זה ולכן, במקרה זה, בין משפט קמא לא כיבד את הסדר הטיעון, לפחות לא בעניין הפסילה בפועל, וראוי היה שיזהיר את הנאשמת, שאין הוא כבול להסדר הטיעון.

כאמור, פסק דינו של בית משפט קמא בטל, והתיק יחזור לדיון בפניו.

ניתנה והודעה היום כ"ז חשון תשע"א, 04/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

הוקלד על ידי: נופר דוידי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: