מסארווה

פסק דין

1.התובע הגיש כנגד הנתבע, תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף, שנגרמו לו, לטענתו, עקב אירוע מיום 14.7.10 .

2.הצדדים הוזמנו לדיון ביום 30.12.13 , מועד אשר נקבע בנוכחותם של הנתבע וב"כ התובע, במעמד הדיון שהתנהל ביום 17.12.13.

3.עם זאת, הנתבע לא התייצב לדיון ביום 30.12.13. על כן, התובע ביקש לקבל פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע.

4.על פי תקנה 157(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 , ומשלא התייצב הנתבע לדיון, רשאי התובע להוכיח את תביעתו , עד כמה שנטל הראיה עליו, ולזכות בסעד המבוקש.

בהתאם לכך, ומאחר שמדובר בתביעה לתשלום פיצויים בשל נזקי גוף, הוריתי לתובע להגיש תצהיר ומסמכים לצורך הוכחת תביעתו.

יצוין, כי ביום 31.12.13 הוגשה הודעה על ידי בכ' הנתבע, אך לא נכללה בה בקשה לכל סעד שהוא וגם לא צורפו לה תצהיר או מסמכים, לפיכך אין בהודעה זו כדי לשנות מזכותו של התובע ליטול פסק דין במידה שיוכיח את תביעתו.

5.התובע הגיש תצהיר, בו פירט כי נגרמו לו נזקים בשל הפסד שכר בעבר, הוצאות שונות, עזרת צד ג' , כאב וסבל, והוצאות משפט בתוספת אגרה.

6.אולם, התובע לא צירף לתצהירו אישורי מחלה או תעודות אי כושר, שיש בהם להעיד על אי הכושר שהוא טוען לו. למעט תעודה אחת, מיום 7.8.10 ועד ליום 27.8.10 שאליה אתייחס להלן.

7.בנוסף, התובע גם לא צירף לתצהיר תלושי שכר, ממועדים שטרם התאונה ולאחריה.

מעיון במסמכים שצורפו לכתב התביעה, עולה כי התובע צירף תלושי שכר, רק למועדים לאחר התאונה, מחודש יולי 2010 ועד אוקטובר 2010 . לא צורפו תלושים מלפני התאונה.

8.התובע אף מציין בתצהירו, כי אושרה לו תקופת אי כושר מוחלט עד יום 27.8.10 , ובמהלכה היה מרותק לבית. לתביעתו צירף תעודת רפואית בה מצויין כי אינו מסוגל לעבוד מיום 7.8.10 עד יום 27.8.10 .

טענתו זו, אינה מתיישבת עם המידע שמופיע בתלוש המשכורת של חודש אוגוסט, לפיו עבד 15 ימים, ושולמה לו משכורת בסך 4,500 ₪.

בנוסף, בטופס 106 מצויין כי עבד בחודש אוגוסט . לפי כך, אין התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד ימי עבודה לחודש אוגוסט.

9.התובע טוען כי נגרמו לו הוצאות בסך 5,000 ₪ . אולם, ולמעט שלוש קבלות, בהן נקובים סכומים זעומים, התובע לא צירף לתצהיר, או לכתב התביעה, קבלות שיש בהן ללמד על ההוצאות הנטענות שנגרמו לו.

לפי כך, אני פוסקת לו בראש נזק זה סך של 1,000 ₪ .

10.מעיון בתלוש שכר חודש יולי 2010, עולה כי התובע עבד 10 ימים בלבד, ושולם לו שכר של 3,000 ₪.

באישור מטעם המוסד לביטוח לאומי שצורף לתביעה, עולה כי אושרה לו תקופת אי כושר בחודש יולי מיום 15.7.10 עד 27.07.10 , ושולמו לו דמי פגיעה, בין היתר בגין תקופה זו.

הדבר מתיישב ,לכאורה, עם המידע שמופיע בתלוש המשכורת של חודש יולי 2010 , לפיו התובע עבד 10 ימים בלבד.

11.לאור כל האמור לעיל, התובע לא הוכיח את כל הסכום שתבע, ברמת ההוכחה הנדרשת ממנו.