מס' אגודה 570039768 נ' חייט

פסק דין

עניינה של תובענה זו בחוב כספי בסך 226,446.50 ₪ אשר לטענת התובע, קיבוץ תל יוסף (ולהלן: הקיבוץ), חבה לו אחת מחברותיו, הגב' תרצה חייט, וזאת בגין שירותים שונים אשר סופקו לה משנת 2002 ואילך.

ואלה טענות הקיבוץ:

מערכת היחסים בינו ובין חבריו נקבעה בתקנון הקיבוץ, המהווה חוזה בין הצדדים (להלן: התקנון).

בשנת 2001 נערכה תוכנית להתאמת אורחות החיים בקיבוץ (להלן: שינוי אורחות החיים), אשר עודכנה במסמך משנת 2006 (להלן: מסמך העדכון).

הוראות אלה, אשר נתקבלו באסיפה הכללית של הקיבוץ, מצאו את ביטויין במסגרת תיקון סעיף 66 לתקנון משנת 2006, שאושר על ידי רשם האגודות השיתופיות.

שינויים אלה נערכו על רקע מהלכים להפיכתו של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", בהתאם להגדרת מונח זה בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו – 1995.

הנתבעת הינה חברת קיבוץ בגיל פרישה, אשר מפאת מצבה הרפואי מתגוררת מאז ינואר 1998 בדיור מוגן בתחומו.

מזה למעלה מ – 10 שנים קיים סכסוך בין הקיבוץ לנתבעת. במרכזו עומד סירובה של הנתבעת להעביר לידי הקיבוץ את כספי פנסיית השארים, המתקבלים לידיה בגין עבודתו של בעלה המנוח כעובד חוץ מטעם הקיבוץ בחברת "אגד", מכוח היות הקיבוץ בעל מניה בחברה.

הקיבוץ טען כי מתוך התחשבות בגילה של הנתבעת ולפנים משורת הדין, הוא ויתר על תביעת כספים אלה ממנה (אשר מסתכמים לשיטתו בסך של למעלה מ- 500,000 ₪). במקום זאת, לאור התנהלותה ובקשתה, התייחס אליה כאל חברה בעלת מעמד כלכלי עצמאי המקבלת שירותים מן הקיבוץ, והודיע לה כי היא אינה זכאית לכל תקציב מן הקיבוץ.

במסגרת תוכנית שינוי אורחות החיים נקבע, כי חבר בגיל פנסיה אשר יוכנס לדיור מוגן יחויב בכל ההוצאות המיוחדות הכרוכות בטיפול זה, ובין היתר, בתשלום סמלי עבור השייכות לבית שרה ובתשלום עבור ארוחות.

בהסכמת הנתבעת, במהלך חודש 6/02 אופסה יתרת החובה בתקציבה כנגד תשלום סך של 19,000 ₪. ואולם, ניגוד להסכמותיה והתחייבויותיה, מאז אותו מועד לא העבירה הנתבעת כל תשלום לכיסוי הוצאותיה החודשיות וחובה לקיבוץ תפח בהתאם.

הנתבעת צרכה שירותים רבים, ובכללם: שירותי כביסה, חשמל, גז בישול, ארנונה, קניות, טיפולי רגליים, סל שירותים, כבלים, רשת ביטחון, שיוך דירות, שייכות לבית שרה וארוחות מבית שרה. משלא שילמה בעד אלה, הרי שהתעשרה שלא כדין על חשבון הקיבוץ.

כעולה מכרטסת תקציבה האישי של הנתבעת בהנהלת החשבונות בקיבוץ (עליה לא השיגה הנתבעת מעולם), עמד חובה נכון ליום 1.1.10 על סך של 226,446.50 ₪.

הקיבוץ אישר, כי החל מחודש 5/05 החל בנה של הנתבעת לשלם מידי חודש סך של 500 ₪ (אשר עודכן בחודש 4/06 לסך של 700 ₪) ואולם, תשלומים אלה מכסים רק את עלות ארוחות הבוקר והערב מבית שרה, ותו לא.

ואלה טענות הנתבעת:

בפתח הדברים יצוין, כי מפאת גילה המתקדם של הנתבעת (ילידת שנת 1915) וקשיי תפקוד מהם היא סובלת, התצהיר שניתן בתיק זה ניתן על ידי בנה, מר יצחק חייט.

לטענת הנתבעת, התביעה כנגדה מבוססת על תקנון האגודה ועל הכרטסת שלה בהנהלת החשבונות בקיבוץ, אשר לא נחתמו או אושרו על ידה.

עוד טענה הנתבעת, כי בהתאם להוראות סעיף 7 ב' לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), התשל"ו- 1976, תיקון תקנון אגודה שיתופית צריך להתקבל ברוב של 75% מהמצביעים.

בכל הנוגע ל"תוכנית להתאמת אורחות החיים", הרי שתנאי זה לא התקיים, שכן התוכנית התקבלה ברוב של 68.3% בלבד.